יום חמישי האחרון, עם בוקר שמשי ומלא הבטחות, החלטנו להיכנס להרפתקה חדשה - הובלת הבית שלנו. אחרי שנים שגרנו באותו המקום, הייתה לנו דרישה אמיצה ומשמחת לעבור לדירה חדשה. התרגשות הייתה באוויר, אבל כמו בכל סיפור טוב - גם היו כמה twists בלתי צפויים.
מכונה כביסה שסירבה לזוז ומהדקים שנתקעו כמו ילדים שלא רוצים לצאת מהגן… כל פרט קטן שהיינו בטוחים שהוא פשוט נדרש מאיתנו באמת לדרוש את כל האנרגיות והסבלנות שלנו. יחד עם צוות ההובלה המקסים שליווה אותנו - שני בחורים צעירים ואנרגטיים - מצאתי את עצמי משחזרת בדמיוני את מסלול העבר שלי ולמה בעצם עברנו על הפתעת חיים הזו.
כשהמכונה התקועה שואגת למרחקים ולא מוכנה להיכנע לאף אחד מאיתנו, אני נשארתי רגועה ופתאום נזכרתי איך כשהייתי בת 20 הייתי עוברת לשבועיים קיץ ביוון לבד בלי לדעת אפילו מילה אחת באנגלית. חוויתי אז פחד ודאגות רבות, אבל גם גילוי עצמי מדהים כשגיליתי כמה כוח יש לי וכמה אני מסוגלת להתמודד עם כל מצב.
ועכשיו פה אני עומדת מול מכונת הכביסה שלי שיש לה בעיה ורק רציתי להעביר אותה בביטחה לבית החדש שלי! הגעתי להבנה שזה לא רק מעבר דירה; זה מעבר של חיים. לכל פריט בבית יש משמעות וזיכרון - השולחן שבו חגגנו ארוחות משפחתיות, הספה שבה בילינו שבתות וסיפורים אינסופיים ליד הקמין.
בסוף היום כשחזרנו לדירה החדשה והכל היה מעורבב בחלל ובכאוס מהמדהים הזה שנקרא 'עברת', פתאום הרגשתי איך האושר ממלא אותי מחדש. לקחנו רגע לעצור ולהעריך במדויק מה מאוד משנה כאן: זה לא המקום עצמו אלא התחושה שאנחנו זוכים להתחכם בה שוב ושוב על יד אהובים שלנו.
אז טיפ קטן לסיום - אם אתם מתכננים הובלות בעתיד (ובעיקר אם מדובר במעבר בית), אל תשכחו לקחת איתכם ערכת סבלנות ונשימות עמוקות כי אכן יהיו פינות רכות שמצפות לכם בסיבובים! הכי חשוב להתחבר למסע ויש מקום לחשיבה חיובית לחוות את כל צבעי הדרך בדרך לנמל הבית החדש שלכם.
