אחרי שנים רבות באור יהודה, החלטתי שזה הזמן לעבור. אולי זה היה הרוח של האביב, ואולי פשוט רצון להתחדש. כמו כולם, גם אני עמדתי בפני האתגר של הובלה - לפני מספר חודשים התחלתי לחפש חברת הובלות שתעשה את העבודה.
לאחר כמה טלפונים והמלצות מחברים, בחרתי בחברה שנשמעה מקצועית וידידותית. ביום ההובלה עצמו הם הגיעו בזמן, מלאים באנרגיה חיובית (מה שמאוד משמח ברגעים כאלה!). במהלך הפגישה הקצרה שצייננו מה צריך להוביל ומה לא, התחיל לי לעלות זיכרון ישן: הה搬ות הראשונות שלי כילד.
כשהייתי בן 10 עברנו דירה לשכונה חדשה. בזמנו לקחו אותנו להוביל את הדברים בעצמנו בעזרת רכב משפחתי קטן. אני זוכר שבדרך היו מקרים מצחיקים שהיינו מתווכחים מי יישב ליד החלון או איזה קלפים נשחק בקרבה למקום החדש תמיד היה מאוד מרגש להתחיל מחדש.
אז שבו-שבו המובילים לבניין שלי כדי לארוז את הדירה וגם אני קפצתי פנימה לעשות קצת סדר בדברים ולחשוף חלק מהרגעים שיצרנו ללא ידיעתי במשך השנים: ספרים שאספתי, מסמכים ששמרתי ומזכרות מכל מיני אירועים משמעותיים. כשפתחנו ארגז אחרי ארגז הופעיו פתאום תמונות ישנות מכיתה א', והתחושה הייתה כאילו חזרנו אחורה בזמן לרגעי הילדות שלנו שלא יחזרו שוב.
והנה טיפ שלי לכל מי שמתכנן מעבר בקרוב: אל תשאירו הכל לסוף! תתחילו למיין לפחות שבועיים לפני המעבר - כך תרגישו הרבה יותר רגועים ותימנעו מהמועקה שיש באריזת כל החיים שלכם יום אחד לפני הה搬ות.
ביום הסיום של המעבר כשהכל כבר היה מקופל במקום החדש עם ניחוחות חדשים וריחות מוכרים, התיישבתי על הספה החדשה בסלון והרגשתי תחושת רווחה בלתי נגמרת ממעבר עוד פרק בחיי. טוב לדעת שבחיים אנחנו ממשיכים לנוע ולהתקדם; בכל מעבר מתקבל סיפור חדש ואפשרויות חדשות לפתוח שמש הורדתם מהלב לפרקים הבאים שקוראים לנו להגיע ולהפסיק לחיות במקומם שהכירו כל פינה בו שימוש בעבר ושנסכם כלכך רחוק מהם בשיחת טלפון קצרה בלבד!
אז שיהיה לכולכם מעבר נעים!