לפני כמה שנים החלטתי לשים את כל מה שלמדתי על עיצוב גרפי למבחן. אחרי שצברתי ניסיון בעבודה עם לקוחות ואנשים שונים, התחלתי לחלום על פרויקט אישי שלי. היה מדובר בשכונה שבה גדלתי, מקום מלא בזכרונות יפים אבל גם בכמה קווים שבורים ודימויים שכבר כמעט נעלמו.
יצרתי פוסטר גדול שהיה בו שילוב בין תמונות מהשכונה לבין ציטוטים של תושבים. לאט לאט התחלנו ללקט את הסיפורים הקטנים והגדולים שנמצאים בין הבניינים הישנים - ילד שגודל במשחקי כדורגל ברחובות, אישה מבוגרת שמזכירה איך הכל היה פעם, קבוצת חברים שיושבת בדירקטוריון המקומי ומקבלת החלטות שעשויות לשנות חיים.
באופן מעניין, תוך כדי העבודה על הפוסטר הזה גיליתי עד כמה צבע וצורה יכולים לעזור לקדם רעיונות ולפשט מסרים מורכבים. כשאתה בוחר גוון מסוים או טיפוגרפיה מתאימה, זה כמו לדבר בשפה אחרת - השפה של הלב. אחד ממוריי אמר לי פעם שהגרפיקה היא לא רק מה שאתה רואה בעיניים שלך אלא גם מה שאתה מרגיש בלב שלך.
ואכן, כשסיימנו להדפיס את הפוסטר ולתלות אותו ברחוב הראשי של השכונה יום חמישי אחד - אנשים התחילו להתאסף סביבו. ההתרגשות הייתה באוויר. כל מי שעבר ביקש לקחת חלק בשיחה ולהוסיף סיפור własny משלו לפינה האחת שהתמלאה בפתקים צבעוניים.
מהר מאוד הבנתי שהעיצוב גרפי הוא כלי חזק הרבה יותר ממה שתיארתי לעצמי עד אז; הוא יכול לבנות קהילה ולעורר רגשות חזקים ושיחות מעמיקות בין בני אדם שלא הכירו לפני כן. המסמך הוויזואלי הפך לרחבה פתוחה בה אנשים יכלו להתבטא ולהרגיש שייכות.
אז אם יש לכם רעיון קטן בראש או חלום שאתם רוצים להגשים מבחינת עיצובית - אל תהסיסו! השקיעו בזה אהבה ותשוקה ואני מבטיח לכם שזה יחזיר לכם פי מיליון. כי בסופו של דבר - יש לזה כוח אדיר לצבוע ולאחד אותנו בדרכים בלתי צפויות.