לאחרונה חוויתי אחד הימים האלו שבסופו אתה יוצא עם תובנה חדשה על החיים. אני עושה את דרכי הביתה מהעבודה, והכל נראה רגוע ושגרתי. פתאום - בום! מכונית באלכסון באמצע הדרך, מנועים לוחשים, ואור של משב רוח עובר לי בגוף. השעה מאוחרת והחושך התחיל לכרסם בכל פינה.
בהתחלה הייתי בלחץ. איך זה יכול לקרות דווקא לי? קיוויתי לשיחה קצרה עם המוסכניק שלי שתסביר לי מה קרה, אבל מהר מאוד התברר שאין לי יותר ברירה גם אם ארצה להשקיף על הצדדים החיוביים של הסיטואציה הזו: אני צריך חילוץ גרר!
אחרי שיחת טלפון שהייתה בהחלט יותר ארוכה ממה שציפיתי (לא קל למצוא שירות מיומן באמצע הלילה), הגיע הגורר. האיש הזה היה כמו מלאך שנשלח אליי בזמן הנכון; הוא התקרב למכונית שלי בחיוך והרבה סבלנות, ובדיוק בזה הרגע הבנתי לאיזה אוצר יש לנו גישה בישראל - האנשים שמעניקים שירותים כאלה הם לעיתים תרופות לגוף ולנפש.
בשיחה שלנו בדרך לגרר שלו גיליתי שהוא בכלל התחיל כטכנאי מחשבים ואז מצא את עצמו בעולם הגרירה כי "אהבתי לעזור לאנשים", אמר בקולו המחמם. ולא רק זה, הוא הסביר איזה דברים אפשר לעשות כדי להימנע ממצבים כאלו בעתיד: נגיד לבדוק לחץ אוויר בצמיגים אחת לכמה זמן ולהיות קשובים לסימנים לפני שמדברים עם הרכב שלך על השקפת עולם.
אני זוכר שאני יצאתי מהמכונית ועמדתי לידו תוך שהוא מרים אותי עם הרבה מסירות ורגישות. הרגשתי כיצד חבר מערכת אחרת צומחת בינינו בשיח הקטן הזה שאנחנו מנהלים בדרך הביתה - החיבור האנושי שמתעלה מעל לכל מצב קשה.
בסופו של דבר הכל הסתדר, הילוך נוסף במוטיבציה לחיים חדשים ובריאים מחדש. אני רוצה להזכיר לכם שיש רגעים שבהם אנחנו נתקעים וצריכים עזרה מאנשים שלא תמיד מעריכים את עצמם מספיק. אז בפעם הבאה שאתם רואים צורך בחילוץ - תהיו פתוחים ללמוד משהו חדש וגם לתת תודה ששגרתכם מתקיימת בזכות אנשים כאלה שעושים זאת באדיקות כל יום מחדש.
והיה עדיף אם הדבר הבא יהיה לך לפעמים קצת פחות דרמטי...
