היה זה יום חמישי חמים, בדיוק אחרי שמונה בבוקר. החלטתי לנסוע לסוף שבוע משפחתי בצפון עם הילדים. בדרך הייתי כל כך מרוכז על הנופים המדהימים שמסביב, שפתאום הרגשתי את רחש הגלגלים שלא היה כתוב בספר - טק טק טק ולפני שהבנתי מה קורה, המכונית שלי פתאום החלה להאט. עצרתי בצד הדרך ויצאתי לבדוק מה התרחש.
לצערי הבנתי שיש לי פנצ'ר ענקי בגלגל הימני הקדמי. הילדים התחילו להתבאס במושב האחורי, ואני ניסיתי לשמור על קור רוח למרות הדאגות והלחץ שהיו בי. מיותר לציין שאין לי הרבה ניסיון בהחלפת גלגלים ולא ממש ידעתי מאיפה להתחיל.
לאחר כמה דקות של חיפוש דף הוראות שהיה אמור להיות בתיק - סתם תקווה עקרה - התיישבתי על הכביש ואמרתי לעצמי: "מה עושים עכשיו?". ואז זה קרה, בעודי יושב ומרגיש מתוסכל לגמרי; עבר לידנו רכב קטן עם כיתוב "שירות חילוץ". אני לא זוכר אם צעקתי או רק חשבתי את זה בראשי, אבל באותו רגע פשוט הרמתי ידיים וחתכתי לקו הטלפון.
ניסיתי להתארגן בזמן שאני משוחח עם המרכז והמוקדן בודק שהגעת צוות בשטח תוך כמה דקות. כשבעצם חשבתי שאחריי סיבוב וחצי יגיעו אליי (ואולי אני סוג של גיבור) הגיעו הסבלים בראש גדול מסוגלים לעזור לכל מצב טראגי.
והיא באמת הייתה שם! אשה צעירה עם חיוך רחב של חיים שנדבקה לחכת הניסיון שלה בתחום היא החליפה לי את הגלגל בכמה דקות והשאירה אותי מבולבל אך מרוצה מסיפוק עצמי כי לא הייתי צריך לפתור את הבעיה בעצמי ושזמן הנסיעה שלי יתחדש שוב.
בחוויה הזו למדתי כלל חשוב: אין בושה לבקש עזרה כשצריך אותה. גם לדברים הקטנים כמו חילוץ גרר יש כוח לפשט מצבים קשים ולהחזיר אותך לכביש החיים במהירות ובאהבה.
אז אם אתם מרגישים שתקלות יכולות לקרות בכל רגע - היו מוכנים נפשית לדעת שזה בסדר לבקש עזרה! החיים הם במסע ואין טעם לעבור אותו לבד כשאפשר לקבל תמיכה ואפילו חברה טובה ביחד בדרך.