אז לפני שבועיים החלטתי לשים את העולם בצד ולכעוס על עצמי - יום אחד נדיר שבו אין לי כלום על הלב, והתכנון היה פשוט: לחפש מקום חדש להתבודד בו עם כוס קפה טובה. טיול באוויר הטרי, ריח של קפה שיטלטל אותי - מה עוד צריך?!
נכנסתי לבית הקפה הקטן והחמוד הזה בשכונה שלי. ההמלצה הגיעה מאחת השכנות שהפכה להיות חברה ואמרה לי שזה המקום שבו "כל האנשים מלוות אותם בחמימות". בתחילה חששתי קצת מהמקום - הוא לא ממש בולט ולא תהיתי אם מישהו שם בכלל ישמע אותי. אבל ברגע שנכנסתי, הרגשתי כאילו חזרתי הביתה אחרי זמן רב.
על קירות בית הקפה היו תצוגות קטנות של אמנות מקומית. פסלים מיוחדים וציורים צבעוניים שביססו אווירה נינוחה ואינטימית, מקומות הישיבה גם הם בעלי קסם خاص - חלקם פונים לחלון עם נוף קטן לגן המשחקים הסמוך, וחלקם יותר נסתר כמו פינה נעימה שבה אתה יכול רק לחשוב.
הזמנתי אספרסו קצר וכשקיבלתי אותו לידיים שלי החלטתי להקדיש רגע לנשום ולהרגיש את התודעה מתבהרת. אחרי כמה לגימות, החלה המוזיקה שמילאה את החלל והרגיעה אותי יותר ממה שיכול לתאר את המילים. זה היה בדיוק כל מה שהיה חסר לי.
לאחר כמה זמן ישבתי כי אני באמת לבד; חבר ילדות ישב בשולחן קרוב והתחלנו לדבר מעבר לקשים שבין השולחנות. הוא סיפר לי על איך אפשר להגשים חלומות גם כשהימים יומיום מביאים הרבה תהיות וחושך לפעמים. שפיחות שלו בכל כך הרבה מצבים שונים הולידה בי השראה חדשה להמשיך ולנסות.
אז הנה טיפ - כשאתה מרגיש ששגרת החיים מתחילה לבלוע אותך ואת כל החלומות שלך, תפסיק ותלך לבית קפה קטן ושקט במשפחה שלך או אפילו בעיר שאתה אוהב שתעורר בליבך רגשות ומחשבות שלא שמעת בעצמך מזמן. תן לקפה לשתף פעולה איתך ועם המעצבנים שאתה פוגש בדרך.
אולי זו קלישאה, אבל בסופו של דבר אנחנו פשוט אנשים שמחפשים רגעים קטנים של אושר - וכוס קפה יכולה להיות הכרטיס שלנו לעולם חדש.
מאחל לכולם למצוא איזשהו מסתור מנוחות היום-יום - כזה שכולל חיוכים וגילויים חדשים!