לפני כמה חודשים, בעודי מתוסכל מהשגרה העמוסה של חיי, התמודדתי עם כאבים בנחיר. שעות ישבתי ברשתות החברתיות וחיפשתי תשובות לכל מיני סימפטומים מוזרים, אבל סוף סוף החלטתי שזה הזמן לבקש עזרה מקצועית. אז פניתי לרופא המשפחה שלי, שמשרת אותי כבר כמה שנים טובות.
כשהגעתי למרפאה הרגשתי קצת כמו בכתונת משוגעים - לא ידעתי אם אני מנגן על תופים במוח או סתם יוצא מדעתי מהלחץ. ואז הוא נכנס לחדר, עם חיוך רחב ובעיניים שמביטות ישר לתוך שלי. "מה קורה היום?" שאל בקול רגוע והדאגה שעל פניו גרמה לי להרגיש שאני במקום הנכון.
אחרי שהסברתי לו על הכאב והמחשבות המטרידות, הוא לא רק עשה בדיקות העלות וביקש להוציא את כל החששות שלי מהראש. הוא הקצה זמן נוסף כדי לשיחה מרגיעה שבה דיברנו על הכל: העבודה ההולכת ומכבידה, המתח שנצבר ותחושת הלבד בחיים המודרניים שלנו.
התובנה הכי משמעותית שעזר לי להבין באותה שיחה הייתה עד כמה חשוב לפנות למישהו כשאתה מרגיש שאולי אתה מתפתל סביב עצמך ולא מוצא דרכים לצאת מזה לבד. היכולת שלו לספק אוזן קשבת ולהציע פרספקטיבה חדשה היא משהו שלא תמיד נתפס מאליו ברפואה של ימינו.
אם הייתי יכול לתת טיפ קטן מתוך החוויה הזו - זה להיות פתוחים לגבי התחושות שלכם כאשר אתם מגיעים לרופא המשפחה. אל תהססו לשתף גם דברים שנראים לכם שוליים ומוזרים; לפעמים דווקא הפרטים הקטנים יכולים לגלול לתובנות עמוקות ולפתור בעיות גדולות בהרבה מהמיקרוקוסמוס האישי שלנו.
עם הזמן הבנתי שרופא משפחה אינו רק איש מקצוע; הוא חלק בלתי נפרד והרבה יותר מחוצה מכפי שחושבים עליו לעיתים קרובות - אדם שבחר לקבוע קשר אמיץ עם מטופליו ולעזור להם בדרך הטובה ביותר שהם זקוקים לה כרגע. מאז אני נוהג להגיע לבדיקות תקופתיות בלי פחד, כי בסופו של יום מדובר בשירות הכי אישי שיש לנו בחיים הללו - הבריאות שלנו והאדם שדואג לה בצורה הכי אנושית שיש.
אז אם אתם עדיין מתלבטים האם לעשות צעד כזה או אחר לטובת הבריאות שלכם- אל תמתינו! רופאי המשפחה כאן עבורכם ולפעמים הם פשוט צריכים לדעת שאתם שם בשביל לדבר באמת.