אחרי שנים רבות שביליתי במרוצי החיים, יום אחד מצאתי את עצמי מרוסק על השולחן של המוסך. זה היה בוקר רגוע, השמש זרחה והייתי בדרכי למקום עבודה שלי עם חלום. אבל אז המכונית עצרה פתאום באמצע הדרך. פשוט ככה. אני זוכר איך הרגשתי - anxiety שוטפת כמו גלים גבוהים בים סוער.
אני נכנס למוסך, ריח השמן והברגים מתערבב באוויר יחד עם תחושת דאגה שהשתלטה עליי. למרות שזה נראה כאילו אני עומד להיכנס למציאות חדשה ומקיא קללות כלפי העולם, הצליחו לתפוס אותי אנשי הצוות של המוסך בחיבוק חם.
שוחחתי שם עם מכונאי בשם עופר, שהתעקש להקשיב לי לפני שהוא מסתכל על המכונית שלי. הוא שאל אותי על היום שלי ומצאנו שפה משותפת סביב התמודדות עם לחצים בעולם המודרני. זה מצחיק איך תוך מספר דקות של שיחה לא נראית לעין, הגענו לשורש הבעיה - הרבה יותר ממה שעידן המכוניות יכול לפתור.
לאחר שסיים לבדוק את רכבי והציע כמה תיקונים ולא מעט טיפים לנהיגה בטוחה יותר (למשל: תמיד לודא שיש מספיק אוויר בצמיגים לפני יציאה לדרך ארוכה), הבנתי שהמוסכים הם הרבה מעבר לחנויות תיקון אמנם קיימות; הם גם אבן דרך בשיחות קרובות ואנושיות שלא תכננתי להיות בהן.
לקחתי מהיום ההוא לקח חשוב - תקלה במכונית שלך יכולה להיות עוד בעיה מדוברת לספר עליה לאחר מכן בסביבת החברים או משפחות מתפצלות בתהליך קניות לוחות גג חדשים.. ודווקא ברגעים האלה אנחנו מזהים אנשים נפלאים שנמצאים שם כדי לעזור ולתמוך בנו.
אז אם אתם מוצאים את עצמכם תקועים במוסך יום אחד - אל תשכחו לשוחח קצת! זאת הזדמנות נהדרת להפגיש בין אנשים ובין חוויות חיים שונות מאד אך דומות באותו הזמן.
