לפני כמה ימים, הייתי בדרך לפגישה חשובה. בגבול בין סדר יום לחיים הפרטיים שלי, הרגשתי את הלחץ מתגבר. זה היה מועדף לארוחת בוקר דשנה, אבל הזמן לא חיכה לי - וכך קרה שפניתי לעסק מקומי קטן שמוכר אוכל מהיר.
נכנסתי לשם, וריח של טיגון השרה עליי אווירה של נוסטלגיה שלא יכולתי להכחיש. זכרתי את הילדות שלי, אז הייתי יושב עם חברים באותו המקום בדיוק אחרי שעות לימודים, פותחים עיניים לריחות שמילאו את החלל אבל ויתרנו על סימני הקיפאון והלחץ שהתרכזו סביבנו.
בעבודתו היומיומית השף הכין מנת פלאפל מעודנת ואינטואיטיבית: ירקות טריים שנחתכו במקום עם חומוס סמיך ונעים כמו חמימות של אם בוקר קר. כל Bite נהיה בדיוק כזה שילמד אותך להבין איך משהו פשוט יכולים להיכנס לך ללב.
בעודי מחכה למנה שלי, שוחחתי עם בעל העסק - אדם פשוט ומיוחד במינו, שסיפר לי איך הוא גרם לכל המלאכה הזאת לקרות ואת כוחותיו הפנימיים שגם ביום קשה נדרשים להמשיך ולהתקדם לקראת מטרותיהם שלו ושל משפחתו.
מתוך השיחה הבנתי שכל קערית מטוגן והשקעה העבודה האמיתית מאחוריהם הן למעשה החומרים שמהם עשויה ההצלחה שלנו כשלעצמה - גם כשהעולם מסביב רץ וכמובן שבימים ואז בזמן שאנחנו משאירים בצד מה שחשוב באמת.
אז טיפ ממני: בפעם הבאה שאתם צריכים לתפוס משהו מהר במהלך היום - אל תשכחו לבדוק מה קורה מאחורי המסעדה שאתם נכנסים אליה. אולי תחוו שם סיפור נשמה שרק יחזק אתכם עוד יותר עמוק בפנים!
עשיתי לעצמי צעד נוסף אל תוך החיים ברגע הזה ועכשיו אני רואה איך כל ארוחה קטנה יכולה להיות רגע משמעותי שאפשר לצרף לסיפור האישי שלך.