לפני כמה ימים, מיהרתי הביתה אחרי יום עבודה ארוך. השמש שקעה לאיטה והאור הכתום שלה מילא את הרחובות, משהו בקיץ הזה פשוט קסם לי. הזמנתי פיצה ותכננתי ערב שקט עם סרט טוב. אבל אז, כמו בסיפור ישן וטוב, כל התוכניות שלי השתבשו.
באמצע הדרך, פתאום הרכב התחיל לדפוק רעשים מוזרים ונעצר במפתיע. הלב ירד לי לנעליים כשאני מבין שאני במרכז העיר ולא בדיוק ב"מקום בטוח". ניסיתי להפעיל את המנוע שוב ושוב - שום דבר! אז כמובן שהראש התחיל לעבוד שעות נוספות: מה עכשיו?
ואז נשארתי שם לבד בחושך. אותן דקות שחלפו נראו כמו שעות בזמן שהתמודדתי עם תחושת חוסר האונים הזו. בשיחה קצרה עם חבר קיבלתי המלצה על שירות חילוץ גרר מקומי שטיפל באחרונה בכמה מכרים שלי - "אין צורך לחשוש", הוא אמר, "תמיד עוזרים".
התקשרתי וביקשתי עזרה כשהלב שלי עדיין בפאניקה. תוך 20 דקות בערך הגיעה משאית החילוץ והיציאה מהמכונית לנשימה של אוויר צח הייתה כמו להבין שאני ליד אדם שאנחנו אוהבים מאוד ונמצא פה עבורנו בכל מחיר.
המוביל היה איש חביב ורגוע כנראה בן גילי והוא אכן ידע להפיג את החששות שלי. הוא הסביר לי כל צעד בתהליך בצורה כזו שלא רק שסיפק אותי בהרבה מידע טכני אלא גם גרם לי להרגיש ביטחון במצב הקשה שבו הייתי נתון.
כשהגענו לשירות התיקונים, הסתבר שהבעיה היא יחסית קטנה - סתם תקלות חשמליות שהיה אפשר לפתור די מהר וכל זה בזכות השירות שלהם שנעשה ביעילות רבה ותוך חיוכים רבים.
בעקבות החוויה האישית הזו אני רוצה לומר לכל אחד ואחת: אל תהססו לפנות לעזרה כשצריך! מי יודע? אולי הדבר הכי קטן יכול לחולל הבדל גדול והמחשבות שלכם יתחילו לזרום אחרת לחלוטין אחרי שיעזור לכם מישהו זר שהופך להיות רגעי תקווה.
אז תודה לכל אנשי החילוץ למיניהם - אתם עושים עבודה מדהימה בעולם שלנו והתודעה שיש אנשים כאלה מסביבנו בהחלט עוזרת!