אין כמו ערב קיץ בישראל, השמש שוקעת באיטיות והשמיים מתמלאים בגווני הנבואה. אני זוכר שבתור נער, היה לנו מנהג - כל יום חמישי התכנסנו חברים אחרי הלימודים בחדר שלי, והתפרסנו על שטיח צבעוני עם דליים מלאים בפיצות מעשה ידי אמא שלי ובקבוקי מיץ ענבים שחלטו אותנו שכחת רמת גן. אבל בשלב מסוים, החלטנו לשדרג את החוויות שלנו ואמרנו "למה לא להזמין אוכל מהיר?".
רגע לפני שהיינו מזמינים, החלפנו מבטים ושאלות: פיצה או המבורגר? מהם המקומות הכי טובים בעיר? ואז הגיע משפט ששינה הכל: "אולי נזמין בורקס?" והופה! פנינו לדלת שמשקיפה על הרחוב הומה. הבורקס שהיה טעים להפליא הגיע חם וזהוב וכשהתעטפו במטבל יוגורט מרענן וחריף נוצרה חגיגה אמיתית.
כל Bite כשהבורקס התרכך בפה הרגשתי כאילו אני חוזר אחורה בזמן - לתחושת החופש של גיל ההתבגרות ולשמחה הפשוטה שהייתה בזמנים ההם. כך לקחתי למידע הזה תובנה אישית שלא אשכח: אוכל יכול להיות הרבה יותר מסתם משהו שנכניס לפה; הוא יכול להיות זיכרון שמתחבר לרגשות ומערכות יחסים.
אני ממליץ לכל אחד לנסות להזמין אוכל מהיר שיחיה את הזיכרונות האלו. זה אולי נשמע פשוט, אבל תחשבו כמה מחברים שלכם יכולים להתחבר מחדש סביב צלחת מלאה בבורקס חם וחבר'ה שזה עובר להם אותו דבר בלב. גם אם אתם עסוקים בחיים האישיים שלכם ולא ממש מוצאים זמן לאכול נכון ורציני - אל תוותרו על הכיבוד הקטן הזה שמסתתר בין היומיום הקדחתני.
אז בפעם הבאה כשאתם עומדים להתמודד עם רעב פתאומי ואין לכם כוח לבשל, תחפשו את הטעמים האלה שמחזירים אתכם לערבים שבילדותיכם. כי בסופו של דבר מדובר בטעמים וגם ברגעים שיוצרים קשרים לחיים לכל החיים - מי יודע? אולי שוב נהיה אנחנו ארבעת החברים שעל השטיח הצבעוני וריח הבורקס יסמן לנו שוב את תחילת שישי בערב.