לפני כמה חודשים, כשעוד היה חם והקיץ היכה בי בכל הכוח, גיליתי פתאום שכל התמחות שלי בקוסמטיקה לא ממש עוזרת. העור הפנים שלי החל להתפרץ באקנה שלא ראיתי שנים - כאילו אני בן 16 מחדש. חששתי לצאת מהבית בלי שכבת פודרה ושפתון על השפתיים.
ביום אחד החלטתי שאני לא רוצה יותר לחיות במרוץ הזה של תיקוני עור בלתי נגמרים. אז התפניתי באמת לעצמי ולעור שלי. התחלתי לקרוא, לנסות וללמוד על מה שטוב לי - נחשפתי לעולם של שמנים טבעיים, מסכות תוצרת בית וחומרי גלם פשוטים שיש בכל מטבח.
מצאתי למשל שהשמן קוקוס עושה פלאים! לערבב אותו עם סוכר גולמי וליצור פילינג טבעי שהיה כל כך כיף להפוך לשגרה קבועה. פתאום העור התחיל לנשום והברק שלו חזר אליו. כן, זה קל מאוד לדבר על זה עכשיו, אבל באותו זמן זו הייתה מלחמה יומיומית מול המראה שבסופו של דבר הניבה תוצאות מדהימות.
תובנה? לפעמים צריכים לקחת צעד אחורה ולהקשיב לגוף שלנו במקום רק לרדוף אחרי מוצרים חדשים וממותגים נוצצים. הדברים הפשוטים יכולים להעניק לנו את הכי הרבה בריאות ואיזון שאפשר לדמיין.
אז אם אתם מרגישים בעטיפה הזו שאתם מנסים להימנע ממנה - עצרו רגע וקחו נשימה עמוקה. אולי גם אתם תמצאו פתרונות מקסימים בדברים הכי בסיסיים שיש סביבכם. שוין?