לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי בתוך פרויקט שדרש ממני לבנות אתר עבור עסק קטן שהוקם על ידי חברה טובה. אני זוכר עד היום את הבלבול והאתגרים שהיו שם, אבל לצד כל הקשיים, גם היו רגעים מרגשים שנחרתו בזיכרון שלי.
התחלנו בשיחת מקדימה יחד עם בעלת העסק, שהתלהבה מהרעיון ומהחזון שלה. היא דיברה על השירותים שהיא רוצה להציע, על הצבעים שיתאימו לאופי שלה, ואפילו על המוזיקה שתנגן ברקע האתר. בעודי רושם הערות ומנסה להבין את הרצונות שלה, חשבתי לעצמי: איך יכול להיות שאתר מתחיל מאנשים ורגשות ולא רק מקוד ודיזיין?
כשחזרתי למחשב עם הרשימות שלי, ניסיתי לקחת כל רעיון ולעצב אותו בצורה שתשתקף בדיוק כמו שהיא קיוותה. זה היה אמנם תהליך מייגע - לעבור בין תוכנות שונות ולבדוק איזה עיצוב עובד ואיזה לא - אבל יש משהו קסום בלצפות איך רעיונות מתממשים לתוצר מוחשי.
ושם הגיעה התובנה החשובה ביותר מבחינתי: כשאתה בונה אתר בשביל מישהו אחר, אתה לא רק יושב מול מחשב וכותב קודים; אתה נוגע באנשים ובחלומות שלהם. ההתרגשות של בעלי העסקים החדשים כשראו לראשונה את האתר שלהם בפועל הייתה דבר שלא אשכח לעולם.
ואם יש לי טיפ לתת לפיתוח אתרים - חפשו תמיד כיצד לשלב רגשות בתהליך הבנייה. נסו להכיר את האנשים שעומדים מאחורי הפרויקטים שאתם עובדים עליהם. אם אתם מצליחים לחדור לליבה של החלום שלהם ולעזור להם להפוך אותו למציאות דיגיטלית - אז עשיתם משהו הרבה יותר גדול מעיצוב פשוט או פיתוח טכנולוגי.
בסוף היום אני מבין שיש כאן קשר עמוק בין אנשים לטכנולוגיה שבאה לתמוך בהם. אלה הם הרגעים הקטנים שנותנים משמעות לכל עבודה שאנחנו עושים בתחום הזה.
