שבת שעברה יצאתי עם המשפחה שלי למסעדה חדשה שנפתחה לא רחוק מהבית. נרגשים כל כך, עברנו את הדלת והכנסנו את עצמנו לעולם אחר. כבר מהצעד הראשון הרגשתי את האווירה השונה - ריחות חמימים של תבשילים שמזכירים לי את הבית של סבתא שלי, חיוכים רחבים מסביב וניחוח של עונג באוויר.
יש משהו קסום באוכל; הוא מחבר אותנו לרגעים זרים ומוכרים גם יחד. כשישבתי לשולחן, הסתכלתי על התפריט המיוחד שכולל מנות שמתבססות על מתכונים משפחתיים שעברו במשך דורות. אני חייבת להודות שהנוסטלגיה הכינה אותי לחוויה שלא ציפיתי לה.
בחרנו במנה הראשונה - חציל קלוי עם טחינה ביתית וזיתי ממרח שאין לכם מושג כמה הם טעימים! כשהטעמים פרצו בפה שלי, זה היה כאילו פתאום הגעתי לבית של סבתא אחרי יום לימודים ארוך וכואב - בדיוק מה שהייתי צריכה. מיד אחרי זה הגיע הסניור הרחובי והפלאפל המושלם שהתמוסס בפה ברכות כזו שפשוט אי אפשר לתאר.
אבל זו לא רק האוכל שגרם לי להרגיש בבית; השירות היה לבבי וקשוב ממש כמו במשפחה שלנו. המלצרית הייתה מצחיקה ומחוייכת, היא סיפרה לנו על ההיסטוריה מא وراء כל מנה והצליחה ליצור חיבור אישי שבוודאות יגרום לנו לשוב.
טיפ קטן שאני רוצה לחלוק: כשאתם יוצאים למסעדות חדשות, אל תהססו לדבר עם העובדים שם! הם בדרך כלל מכירים את התפריט היטב ויכולים להמליץ לכם על הדברים הכי טובים שיש - ובמיוחד אם אתם פתוחים לנסות דברים חדשים!
יציאה ממקום מוכר יכולה לפעמים להיות מרגשת ולעניק תחושת גיוון ורענון לחיים שלנו. אז אין ספק שאחזור לשם שוב בקרוב - ישנתי קינוחים להשאיר בשביל הפעם הבאה!
אם יש לכם המלצות למסעדות נוספות בפתח תקווה או בכל מקום בארץ שיש בהם אוכל שמזכיר בית ומשפחתיות - אשמח שתשתפו!