כשאתה יוצא לדרך עם המשפחה שלך, בייחוד אם מדובר בנסיעה ארוכה ומרגשת, אין מה שיכול להכין אותך לחוויות הלא צפויות שבאות בעקבותיה. לפני כמה שבועות יצאנו לטיול מושלם בצפון הארץ. הכל היה מתוכנן למופת - מקומות לעמוד בהם, פיקניקים בטבע, והרבה שמחה באוויר. אבל כמו תמיד, החיים הראו לנו שיש להם תוכניות משלהם.
ביום השני של הטיול שלנו, בשעת ערב מאוחרת כשהשמש החלה לשקוע ואת השמיים צבעו גוונים קסומים של כתום וסגול, הפסקנו בנקודת תצפית מדהימה. במהלך הכנת הסנדויצ'ים המתוקים והכיוונים שהתחלנו לחשוב עליהם להמשך הדרך - פתאום שמענו את הצליל הנורא הזה: "טק טק טק". מיד הבנתי שמשהו לא בסדר עם הגלגל האחורי. עד שלא ראיתי את הצמיג שטוח לגמרי גיליתי את זה.
באותו הרגע הדאגות התחילו לצוף - הילדים חיכו כבר ברקע וליבי נחל מפחד ממה לעשות עכשיו. ניסינו להפעיל את הקטנות בעבודה קשה - לקחנו כלים וניסינו לשפר בעצמנו את המצב ואפילו עודדתי אותם "זה משחק! מי יצליח יותר מהר?". אבל כשעבר רבע שעה ולא קרה כלום וראיתי שהעייפות מתחילה לתת אותותיה על פני כולם - הבנתי שאני צריך לפנות לעזרה מקצועית.
נזכרתי ישר שאין במה להתבייש לפנות לשירות חילוץ גרר. חשבתי שזה אולי קצת מביך להזמין אחד כזה באמצע מקום כל כך יפה בטבע, אבל עדיין התקשרתי וביקשתי עזרה. תוך כמה דקות הגיע אלינו בחור מקסים עם חיוך רחב שגם שם הכול בפרופורציה הנכונה ושאל אם אפשר לרדת איתם במשהו בזמן שהוא מתקן לנו את הצמיג.
באמת בדרך כלל הייתי חושש מזה - מבושה או מקושי לסביר לאנשים שאנחנו צריכים עזרה כזו פשוטה לכאורה. דווקא ברגעים הללו אני למדתי שכוחה של תמיכה הוא יקר ערך הרבה יותר מכפי ששיערתי בעבר. ובסוף הגיע גם הזמן שלנו להודות לו ולברך אותו בהצלחה במשימות שלו כי גם הוא עובד בשטח וצריך לדעת להתמודד עם מצבים קשים בשלומם.
אז הפעם הזו שנזקקנו לחילוץ נהייתה להפסקת סוכריות בין האבנים הרכות ואני ממליץ מכל הלב לכל אחד - אל תהסס לבקש עזרה כשאתה נתקל בקושי כזה או אחר בדרך (תרתי משמע). אנשים הם כאן בשביל לעזור זה לזה ותמיד יש מי שיעזור לך לקבוע מחדש כיוון בנסיעה שלך!
מאחל לכולם דרכים חלקות ונוחות!