תמיד חשבתי שעיצוב גרפי זה פשוט לשחק עם צבעים ודימויים. עד שיום אחד, נתקלתי במשימה של ממש - לעצב פאצ’ים למיזם קהילתי קטן. כבר בהתחלה הבנתי שזה לא רק יצירה אסתטית; זו דרך להעביר מסר ולחבר בין אנשים.
כשהתחלתי לעבוד על הפאצ'ים, ניסיתי לחשוב על הקהל. איך הם ירגישו כשיביטו בעיצובים שלי? מה יכול להיות כל כך משמעותי בשבילם? אחרי כמה לילות של השראה ושיח עם חברים, החלטתי להכניס לתוך העיצובים את הסיפור האישי שלי. יש לי קרובי משפחה ששייכים לקהילה הזו שאני מייצגת בעבודותיי, וזה פתאום שינה הכול.
במהלך העבודה התרגלתי לדמיין את האדם שיושב מולנו מחזיק בידיו את הפאץ' ובודק אותו מקרוב. ניסיתי להביא לביטוי את הרגשות והחוויות שלו בצורה הכי אותנטית שאפשר. הבחירה בצבעים, סוגי הגופנים ואפילו הצורות הכללו בתוכן סיפור של קשר וחיבור אמיתי.
ולבסוף כשהפאצ’ים היו מוכנים והוצגו בקהילה - התגובה הייתה מדהימה! ראיתי אנשים נוגעים בעבודה ומתבוננים בה כמו שהיא מרגישה להם בבית. יש משהו קסום בליצור עם הלב ולהוציא החוצה מחשבות ורעיונות שמדברים באותו זמן אל מאות אנשים נוספים.
אז אם אתם מתחילים או מתקדמים בתחום הזה - זכרו שהעיצוב שאתם יוצרים לא צריך להיות פחיתות ערך אלא גשר שבעזרתו תוכלו לקשר בין עולמות שונים ולהביע רגשות אוניברסליים. אל תחששו להשתמש בחוויות האישיות שלכם ובסיפורים שסובבים אתכם כדי לחבר בין המילים לצבעים!
אני רואה בכל פרויקט חדש הזדמנות לא רק ליצור משהו יפה אלא גם להביא אור ותקווה לאחרים - וזה לשמחתי אחד הלקחים הכי חשובים שלמדתי מן הדרך הזאת.