לא מזמן, יום שישי רגיל אחד. הייתי בדיוק באמצע הכנות לארוחת ערב משפחתית כשהאווירה השתנתה בבת אחת. מים החלו לזרום מהתקרה במטבח כאילו הים החליט לשפוך עליי פעמיים - מבחינת לחץ, זה היה ממש כמו שטפון. שניות ספורות לאחר מכן מצאתי את עצמי מתבל, נלחץ ונחוש למצוא פתרון לפני שכולנו נהיה לגמרי submerged.
הלב שלי דפק מהר בזמן שהתקשרתי למוקד של אינסטלטורים, ופשוט קיוויתי שלא אגיע למצב שבו הבית שלי יהפוך לבריכה ציבורית ביום שבת! אחרי כעשרים דקות הגיע האינסטלטור - אסף שמו. טיפוס נמוך ובעל חיוך רחב שאומר "אל תדאג". אני זוכר איך הוא התקרב לאזור ההרס ופתח את ברז הביקורת כאילו מכיר אותו מאז ומתמיד.
אסף עבד בשקט ובריכוז, לפעמים מפנק אותי בסיפורים מחיי היום-יום שלו, סיפורים על אנשים שהוא פוגש בבתים שונים ועל הלחצים של כל אחד מהם כשזה מגיע לתקלות בנוגע לצנרת. הסיפור שלו חימם לי את הלב אצלך באותו רגע מתוח והחל להמעיט קצת את הדאגות שעלו בי.
בסופו של דבר מצאנו שבדיוק קודם לכן מישהו חסם בהיסח דעת צינור קטן עם סבון ומגבות נייר (מה ששירותי הציבור שלנו עושה בזמנים הפחות טובים). אסף הצליח לפתוח הכל בזריזות רבה וללא הרבה בלגן - משהו שלא יכול לכלול אותנו בארוחה המתוכננת! תוך זמן קצר הכל הסתדר ואני שוב יכולתי לנשום לרווחה.
למדתי משיחה זו כמה דברים חשובים: ראשית, לא להזניח בעיות קטנות לפני שיהיו גדולות יותר - כל שיא קטן עשוי להפוך להר געש אם נדחה אותו לזמן ארוך מדי. ושנית, יש קסם בקשרים האנושיים שאנחנו יוצרים עם האנשים המקצועיים בחיינו; אשתו של אסף הייתה פעם תלמידה בביה"ס בו אני מלמד ומסתבר שגם אנחנו עברנו איזשהו מסלול שני יחד.
אז בפעם הבאה שתתמודד עם בעיית אינסטלציה בביתכם או בכל מקום אחר - רק תזכרו שזה יכול להיות הרגע הזה שבו אתם מצליחים לחבר בין בעיה לפתרון באמצעות אדם שאתם אולי אפילו לא מכירים אבל יוכל לספר לכם סיפור שיעזור להקל על תחושת הדאגה שלכם.