בצהריים חמים, כשיצאתי מהעבודה, הרגשתי צורך אמיתי לפנק את עצמי במשהו מתוק ואיכותי. היד שלי נגררה כמעט בלי לחשוב למאפייה השכונתית האהובה עליי, מקום שבו ריח הלחם הטרי וניחוחות הקינוחים הביתיים מעוררים געגוע לביקורים הקודמים.
כשהתכנסתי בתוכה, הרגשתי כאילו אני עטוף בחיבוק חמים. האור החם החל להיכנס דרך החלון הגדול, והפך את המאפייה לאולם צבעוני של ריחות ועונג. על הדלפק היו פרוסים פניו של עולם הקולינריה: רקיקים מגרה עם שמן זית ופוקאצ’ות עם ניחוח אלוהי. אך מה שמשך את תשומת ליבי במיוחד היה מדף המאפים הטריים: מאפים זהובים שיצאו זה עתה מהתנור.
בחרתי קינוח שמושך אותי כל פעם מחדש - טארט תפוחים עם קראסט פריך ועליו פודינג עשיר. כשצפיתי בטבחית מכינה אותו מול עיניי, נדהמתי מהדקדוק והאהבה שהיא משקיעה בכל פרט; כל תנועה שלה הייתה כמו סיפור חדש של תשוקה למלאכה.
שולחן קטן ליד החלון קיבל אותי עם הממתק שלי וכוס קפה שחור (כן, אני במסלול "הקפה השחור" שלי). לקח לי רגע להבין שהמאפה הזה הוא הרבה יותר מהפינוק הקטן שנבחר באקראי; הוא חיבר אותי לזיכרונות ילדות מתוקים ולרגעים משפחתיים סביב שולחן סבתא.
כל ביס החזיר אותי למחשבה על ההונאה שאנחנו עושים לעצמנו לעיתים קרובות - התרחקות מטעמים מעוררי השראה, בזמן שאנחנו שקועים בשגרה הלוחצת. תהיתי: האם הגיע הזמן להעניק עדיפות לרגעים הקטנים הללו? להוסיף להם טעמים עזים ולגלות מה באמת חשוב בחיינו?
אם יש לכם זמן, תפסו את ההזדמנות לבקר במאפייה המקומית שלכם. הקדישו לעצמכם זמן איכות עם משהו שאתם אוהבים או גלו טעמים חדשים שטרם ניסיתם. החיים הם רצף של רגעים שמחים ופחות שמחים, ואם יש משהו שחשוב לזכור, זה תמיד יהיה מקום לשדרוג הטעמים שלנו - גם בהצלחה וגם בכישלונות.
אל תשכחו ליהנות מכל ביס!