תמיד זכרתי את הריחות שעטפו אותי כשנכנסתי למספרה. כל פעם, כאילו נכנסתי לעולם חדש - ניחוחות של שמפו טרי, קצף הגזירה ורעש המספריים שנשמע כמו מוזיקה קטנה. זה היה המקום שבו התהלך לי הזמן כמתוך חלום, וכל עיצוב שיער היה כמו פיסול חי.
לפני כמה חודשים החלטתי שאני לא יכולה יותר לסבול את השיער המתולתל והבלגן. הייתי אובדת עצות ומדי יום חשבתי על סוף החופש הגדול שבקושי הספקתי ליהנות ממנו בגלל הטרחה האינסופית עם השיער שלי. אז לקחתי את עצמי בידיים והגעתי למספרה שהייתי מגיעה אליה כל הילדות שלי.
כשפגש אותי המנהל שם, נעשה לי חם בלב. הוא הכיר אותי מיד ואמר לי: "אוי ווי, עברו שנים מאז שפעם האחרונה גזרנו." באמת עברו שנים רבות והרגשתי שגם אני השתניתי הרבה מאז הפעמים ההן שבהן הייתי מבלה שעות לפני המראה רק כדי לדמיין איך ייראה השיער החדש שלי.
במהלך הגזירה, החל להיווצר קירבה מיוחדת בין שנינו. הוא התחיל לשתף אותי בזיכרונות מהעבר: על הלקוחות שלו ועל רגעים שונים מכל השנים שעברו עליו במקצוע הזה. בכל תספורת ובכל סיפור שהוא סיפר יכולתי לחוש את האומנות שהוא מכניס לכל חיתוך וגם את האהבה שיש לו במה שהוא עושה - דבר שלא תמיד פוגשים.
בסוף ההליך כשהסרנו את השמיכות הצבעוניות מעליי וכשהוא הסתובב ברוגע עם הפן המזמין ביד אחת והמראה ביד השנייה - הסתכלתי על עצמי וראיתי בתמונה שאת מה שחיפשתי כבר זמן רב מצאתי גם בתוכרציה ואפילו ביופי שחדש ועוד תהליך גילוי פנימי עבורי.
יצאנו לסיבוב קטן בשדרה שסביב המספרה - ובעודי מתהלכת עם שיערי בוהק ונעים באוויר הקר של ערב הקיץ, הרגשתי כאילו אני עפה מעל לתוך עוד פרק חיים חדש ומלא קסם.
אז אם יש לכם חששות או פחדים לגבי שינוי של משהו אצלכם בחיים - זכרו שזה לא רק שינוי פיזי; זה תחילת מסע למציאת עצמכם בדרך חדשה ולפעמים אנחנו צריכים מפגש כזה כדי לגלות מחדש מי אנחנו ומה חשוב לנו באמת.
מאחל לכולכם שעות בטובות במספרות שלכם!