לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי במצב לא נעים. אחרי שלושה שבועות של כאבים בלתי פוסקים, הלכתי לרופא המשפחה שלי. אני זוכר שבאותו יום היה חם מאוד, והרגשתי מתוח ומסויג כמו שמי ששוכב על מיטת הטיפולים יודע להרגיש. הרופא, אבי, קיבל אותי בחיוך רחב ותחושת חמימות שהתפשטה בכל החדר.
מהרגע שנכנסתי אליו וראיתי את עיניים שלו, הבנתי שהוא מתכוון לעזור לי באמת. הוא לא רק בדק אותי אלא גם שאל שאלות על חיי האישיים - איך אני מרגיש בעבודה? האם יש משהו שמטריד אותי מעבר לכאב הפיזי? זה שם לב לי עד כדי כך שאני אפילו כמעט שכחתי שהכאבים מטרידים אותי.
עם הזמן גיליתי שאבי הוא הרבה יותר מרופא משפחה; הוא סוג של מנטור במקרה שלי. כשצפיתי בו בודק ושואל עוד שאלות שמעבר לסימפטומים הגופניים שלי, הבנתי עד כמה חשוב למצוא רופא שמקשיב ולא רק נותן תרופות ועוזב את החדר.
למדתי שחשוב לפתח קשר עם הרופא שלך. הם יכולים להיות המקום הבטוח ביותר לדבר על הבריאות שלנו, על הדברים הקטנים שעושים אותנו לאנושיים ויש בהם הרבה יותר מסתם איברים פיזיים שסובלים מכאב. מעבר לכך, יש להם גם תובנות חיים שאפשר ללמוד מהם.
ולכן ההמלצה שלי לכל אחד: אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר או שיש לכם ספקות בריאותיים - אל תחכו! תפנו לרופא שלכם ולא רק בשביל לבדוק סימפטום כזה או אחר. שתפו אותו במה שמתרחש סביבכם ואל תזניחו שום דבר קטן או גדול שמתעסק לכם במחשבות.
לסיכום, עבורי רופא המשפחה לא היה רק מי שנתן תרופה אלא אדם שהחזיר לי תקווה ותעוזה לשפר את איכות חיי ולהרגיש טוב עם עצמי שוב. תהיו מודעים למערכת היחסים הזו ואולי תגלו שגם לכם יש ד"ר אמרשה כזה בשכונה שהיה יכול לעשות שינוי אמיתי בחייכם!