לפני כמה חודשים עברתי דירה. זה התחיל מהרגע שבו הבנתי שהמקום בו הייתי חי כבר לא משקף אותי ואת מי שאני היום. החלטה כזו תמיד מלווה במלא רגשות - פחדים, ציפיות ותקוות חדשות. התחלתי לחפש חברת הובלות ולא האמנתי עד כמה זה יכול להיות מסובך. כל חברה טוענת שהיא הכי טובה, והמחירים משתנים כמו עונות השנה. בסוף, אחרי הרבה בירורים ושיחות טלפון, בחרתי בחברה שנשמעו לי אמינים.
יום ההובלה הגיע ואני זוכרת את הרגשה המוזרה הזאת: כרגע אני עוזבת מקום שהיה לי בית במשך שנים. נוסטלגיה עלתה בי כשניסיתי לפנות את החפצים שלי - כל פינה מסתירה זיכרונות שמקשיבים למוזיקה של העבר.
כשהגיע צוות ההובלה גיליתי שהם יותר מאלמנים פשוטים; הם היו אנשים עם סיפורים משלהם. אחד מהם סיפר לי שהוא עבר בעשור האחרון 15 פעמים! הוא החליף מקומות מגורים קצרות ודיבר על הקושי שבצורך להתחיל מחדש בכל פעם. עוד אחד מהם חשף בפניי שהוא רופא בדימוס, שעושה הובלות כדי להחזיק ברגליים ולחוות גם צדדים אחרים של החיים.
בעוד הם מעבירים את החפצים שלי מהדירה הישנה לדירה החדשה, היה שם חיבור אנושי כזה ששובר את השגרה; כאילו בתוך הכאוס של קופסאות וארגזים נוצרה איזו אחווה קטנה בינינו.
ואז קרה משהו מדהים - כשעברנו לאט בין שני העולמות הללו, מצאתי בזמן אמת מנגנוני תמיכה והתמודדות שלא ידעתי שיש בתוכי. יצאנו להפסקות קצרות בהם שתינו מים ודיברנו על איך לעבור תהליכים שאנחנו אולי מפחדים מהם אבל יודעים שהם הכרחיים לצמיחה שלנו.
עכשיו אני כאן בבית החדש שלי ומביטה על כל האריזות שסביבי. יש בזה משהו מרגש וגם קצת מפחיד - הרי זו דלת חדשה לחיים חדשים שאפשר ליצור איתם דברים מופלאים אם רק נעז ונעשה צעד נוסף קדימה.
אז הטיפ שלי לכם? כשאתם מתכוונים לעבור או להוביל דבר מה - אל תשכחו לקחת רגע לנשום ולהתייחס לתהליך הזה לא רק כפיזי אלא גם כחוויית חיים עצמאית ואישית שיכולה לחולל שינוי פנימי עמוק אצלכם וביחסים שלכם עם אחרים סביבכם.
מאחל לכולכם מעבר קל ושיהיו לכם עתידים עשירים ומלאים באושר ובאהבה!