לפני כמה שבועות מצאתי את עצמי חונה בצד הכביש, עם מכונית שלא启动. לא היה לי מושג מה קרה. ניסיתי להפעיל אותה בכל דרך אפשרית, אבל היא סירבה לשתף פעולה. הרגשתי איך הפאניקה מתחילה לחלחל לתודעה שלי - גשם התחיל לרדת והערים מסביבי התכסו בערפל דק.
לא ידעתי אם לקרוא לגרר או לחכות למישהו שיעצור עמי. חשבתי על כל הפעמים שביקשתי מחברים ואפילו זרים טובות שיכולים לעזור גם להם - פתאום, הייתי זה שנמצא במצב הזה.
בסוף התקשרתי לשירות חילוץ. האיש שענה היה אדיב ונשמע חייכן, וזה תרם מאוד להרגעת הלחץ שלי באותו רגע מאיים. הוא אמר לי שזה ייקח קצת זמן והוא בדרך אליי. בזמן שחיכיתי לו, הרהרתי בגמישות של החיים וביכולת שלנו להתמודד עם המצבים הכי בלתי צפויים.
כשהגיע הגורר, פגשתי אדם שהראה כבוד ואכפתיות רבה למקום שבו נמצאתי. הוא בחן את המכונית שלי בצורה יסודית ובלי רעש מיותר הסביר לי מה עשוי להיות הבעיה ולמה כדאי לפנות מוסך טוב לבדוק את המצב.
כשיצאנו לדרך והרגשתי שהמכונית מתפקדת שוב, נזכרתי בתובנה פשוטה אך יקרה: לעיתים אנחנו זקוקים לידיים שתומכות בנו ברגעים הכי קשים ופגיעים שלנו - בין אם זה לאחר יום קשה בעבודה ובין אם זו סיטואציה כמו שישבתי בה אני.
אז הטיפ שלי? תמיד חשוב להיות מוכנים לכל תרחיש ולא לפחד לבקש עזרה כשצריך! כי בעולם כזה משתנה כל הזמן, בדיוק בשנייה שאנחנו מרגישים הכי חזקים ומבוטחים מגיע הרגע שאנחנו צריכים לעצור ולהסתכל סביב כדי למצוא פתרון.
לסיום, יש משהו מיוחד בלמצוא אנשים שמוכנים לעזור לך בסיטואציות כאלה - הם הופכים את העולם לפחות מפחיד והרבה יותר מקובל.