לאחרונה, יצאתי לסיבוב במרכז ת"א בשעת ערב מאוחרת. אחרי יום עמוס, רציתי רק לאכול משהו טעים שידליק את החושים שלי. אני זוכר את הפעם הראשונה שחוויתי את הקסם של אוכל רחוב - זה היה בסיור עם חברים בירושלים. עמדנו ליד דוכן פלאפל קטן, והריח המטריף גרם לי להתמוגג מהשניצל בפיתה שהכין שם בעל הדוכן.
כשהגעתי למקום האהוב עליי, ראיתי את השלט המואר "פלאפל אלוף" והחלטתי לפנק את עצמי. התיישבתי על כיסאות פלסטיק ירוקים ליד שולחן סמוך לרחוב, ומולי התגלו מנות פלאפל טעימות - כדורי פלאפל פריכים עם סלט חריף וטחינה.
בזמן שחיכיתי, ליקטתי אנשים שונים ששוטפים בכניסה וביציאה: זוג צעירים מחזיקים ידיים ואוכלים שניצל, וילד קטן עם חצי מנת צ'יפס. כל אחד מהם נראה נלהב מהטעמים המשכרים.
כשהמנה שלי הגיעה, עטפתי אותה בידיי והתחלתי לנשנש בתיאבון. כל ביס היה חוויה - זה לא רק אוכל, אלא בריחה מהשגרה. האנשים ותדר הרחוב יצרו תחושה שאין חשובה ממנה: היכולת לחיות כאן ועכשיו וליהנות מהרגע הזה.
טיפ קטן לי ולכם - כשאתם יוצאים לאכול באותו מקום אהוב או בדוכן חדש, תנו לעצמכם להרגיש מיוחדים עם האוכל. חוויות אוכל זה משהו שאין לו תחליף. מסעדנות בישראל מציעה הפתעות רבות, ואני מאמין שזה לעולם לא נגמר.
