בכל פעם שאני נכנס למרפאה של הרופא המשפחה שלי, אני מרגיש כמו שמתרחש באותו רגע חיבור כמעט קסום. זה לא רק על בדיקות או תרופות; זו שיחה אמיתית עם אדם שנמצא שם כדי להבין אותי.
לפני כמה חודשים הגעתי אליו עם כאבים עזים בגוף, וכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה איך אני אצליח לקום מהמיטה מבלי להרגיש שאני נופל שוב. זוג הילדים שלי חלפו בראשי - איך אוציא את הילד מהגן? איך אספיק לבשל ארוחת ערב בלי להתמוטט? כשנכנסתי לחלל הקטן שלו, כבר זיהיתי את החיוך הרחב שהוא מתעקש לשמור גם בזמנים קשים.
"הכול בסדר," הוא אמר לי תוך כדי שהוא בודק אותי בעיניים חמות ונעימות. "בוא נדבר על מה שמתעסק לך בראש." הפתיחות הזו - שראתה מעבר לכאף הפיזי - גרמה לי להרגיש יותר בטוח ופתוח בפעם הראשונה מזה זמן רב.
בסופו של דבר גילינו שלא מדובר בכאב פה ושם אלא במתח שהצטבר במשך תקופה ממושכת. הוא המליץ לי לקחת רגעים קטנים במהלך היום לנשימה ולמצוא רגעים שבהם אוכל להתחבר ל-self-care שלי: בין אם זה טיול קצר בשמש או נשיקה לילדים לפני השינה.
מאותו יום למדתי לשים לב לסימנים של הגוף שלי עוד לפני שהם מגיעים לפיק, ולאפשר לעצמי לקחת פסק זמן כשהכול מתחיל להרגיש קצת יותר מדי. התובנה הזאת לא רק ששיפרה את בריאותי אלא גם חידשה לי את הקשרים בבית-הזמן המשותף שיש לנו ממש משנה הכל.
אז אם יש לכם ספקות לגבי סוגיית הבריאות שלכם או מחשבות שמטרידות אתכם - אל תמתינו עד שיהיה מאוחר מדי! רופא משפחה הוא לא סתם תפקיד; הוא חבר במסע לחיים טובים ובריאים יותר. אנחנו צריכים לדעת לדבר על הכאב שלנו וגם לדעת לקבל בו מזון חיובי לגוף ולנפש. פשוט לזכור שאנחנו לא לבד בדרך הזו. 💙