לאחר שנים רבות של חיים באותו דירה קטנה ומוכרת, הגיע הזמן שלנו לעבור. ההתרגשות והלחץ היו תערובת קשה להכלה, אבל זה היה גם זמן של שינויים והזדמנויות חדשות. כשסגרנו את מערכת ההובלה עם חברת הובלות מקומית, לא חשבנו על כל הדרמה שהייתה בדרך.
ביום ההובלה, אני זוכר את הבוקר בהיר שבו התאספנו בעצבנות ליד הדלת. הילדים רצו לדאוג לכל הצעצועים שלהם ולמצוא להם מקום בתוך הארגזים הפתוחים. אני וקצת ייאוש בנוגע לחלונות שכבר התרגלתי אליהם במשך השנים - פתאום זה נראה כמו פרידה ממשהו מאוד אישי.
כשהמובילים הגיעו ודיברו ביניהם בדיחות קלות, הרגשתי איך הלחץ שלי מתחיל להתמוסס. הם היו מקצועיים ביותר אך יחד עם זאת אנושיים ולא מחויבים למקצוע בלבד; אחד מהם התחיל לספר לנו על המעבר שלו מהצפון לתל אביב ואיך הוא מצא שם אהבה.
בעוד שהם עבדו על העמסה ופריקה של שוברים ושולחנות, התחלתי להבין כמה חשוב לדעת לשחרר דברים ולהתקדם הלאה - גם אם מדובר בחפצים שאוגרים זיכרונות יקרים לליבי. חלק מהדברים נגזר בו זמנית ממני ומהעבר שלי ואני למדתי בשעות האלה להיות יותר גמיש איתם.
טיפ קטן שאני רוצה לתת מנסיון: אם אתם מתכננים מעבר בקרוב - קחו לכם יום נוסף אחרי ההעברה עצמה כדי לסדר הכל מחדש בבית החדש שלכם. תופתעו לגלות עד כמה משימות פשוטות יכולות להזרים תחושת סדר ורוגע לנשמה לאחר הכאוס של ההובלה.
בסופו של דבר כשהגענו לבית החדש וראינו את הקירות הריקים שממתינים לרגע המיוחד שבו נביא בהם צבע וחיים חדשים - הבנתי שזה לא רק מעבר פיזי אלא שינוי עמוק בתוכי שצריך להתחיל בו מחדש ולהתחזק ממנו האנושי שבנו.
אז קדימה חברים! הובלה יכולה להיות מסע בלתי צפוי ומפתיע - המסלול נהיה הרבה יותר קל כשנעבור אותו יחד!
