לפני כמה חודשים, עברתי דירה בפעם השנייה בתוך שנה. הפעם הקודמת הייתה כאוס מוחלט. לא ידענו איך נארוז את כל הדברים, היינו בלחץ מיותר והרגשנו שהכל משתנה סביבנו עוד לפני שיצאנו מהדלת. אבל הפעם היה לי בראש תכנון מגניב - בסוף זה טיול קטן לכל האנשים שחשובים לנו.
אז גייסתי חברים טובים, והחלטנו להפוך את ההובלה לחגיגה. קבענו יום ועשינו תיאום עם חברה להובלות שהמליצו עליה. כעבור שבועיים הם הגיעו עם שני בחורים ואת המשאית הענקית שלהם. הייתי בהיסטריה שלמה - עזבו את הבית שלי! אבל בשיחה הקטנה עם אחד מהסבלים הבנתי שהוא בעצם גם ברומנטיקה של מעבר דירה: "זה כמו לחשוף פרק חדש בספר שלך", הוא אמר לי.
כשהתחלנו לפרוק דברים, מצאתי בובת פנדות שהבת שלי ציירה כשהייתה קטנה מאוד ופתאום הציפו אותי זיכרונות מהעבר: התמודדות שלה עם הפרידה הראשונית מחברה הכי טובה, הרגעים המתוקים בתוכה ובסלון המוכר שלנו שבו היא עשתה אמנות נואשת מסמרטוטים ודבק. הגרפיטי הזה היה בשבילי מתכון לצחוק ורוגע בזמן שאנחנו ארזנו.
אני כל כך שמחה שעשיתי את המעבר בצורה הזו. אני מומלץ לכם בהחלט לשתף חברים ולחלוק את החוויות יחד איתם - יש בזה משהו קסום שלא ניתן להסביר במילים פשוטות.
והטיפ שלי? כשאתם אורזים הכל לכבוד המעבר שלכם, תקחו רגע ותחפשו בין הדברים שלכם מה באמת חשוב לכם לקחת לדירה החדשה ומה אפשר להשאיר מאחור. כי לפעמים ההובלה היא לא רק של חפצים אלא גם פרידה מדברים שהיו ואינם צריכים ללוות אותנו לעתיד החדש שלנו.