לפני כמה חודשים, אחרי שנים של בריאות יחסית טובה, התחלתי להרגיש לא בסדר. זה התחיל בכמה כאבים מוזרים ובחולשה שהיו פשוט בלתי מוסברים. אחרי הרהורים רבים והיסוסים, החלטתי ללכת לרופא משפחה שלי, ד"ר מיכאל. ד"ר מיכאל הוא לא סתם רופא; הוא פינה קטנה של בטחון בחיים שלי.
כשהגעתי למרפאה, הייתי מתוחה ואבודה. כולם מדברים על בדיקות ועל מחלות, ואני רק רציתי להבין מה קורה לי. כשנכנסתי לחדר שלו וראיתי את חיוך המתקבל תמיד עם כוס הקפה החמוצה שלו ביד, הרגשתי שאני במקום הנכון. הוא שאל אותי שאלות רבות - לא רק על הסימפטומים הפיזיים שלי אלא גם על חיי האישיים: איך אני מרגישה בעבודה? האם יש לחץ בבית? פתאום הבנתי שהוא לא רק רואה את הגוף שלי - הוא רוצה לדעת מי אני באמת.
לאחר מספר בדיקות וכמה תובנות חדשות לגבי מצב הרוח שלי בתקופה זו, גילינו סוף סוף שהמצב הפיזי שלי נובע בעיקר ממתח נפשי שלא ידעתי לנהל אותו עד כה. ד"ר מיכאל נתן לי עצות פשוטות אך יעילות: לנשום עמוק לפני השינה ולנסות למצוא זמן לעסוק במשהו שאני אוהבת - כמו ציור או טיולים קצרים בשמש.
באופן כללי אני מאמינה שאנחנו הרבה פעמים שוכחים עד כמה חשוב התקשורת עם איש המקצוע שלנו ולא רק הטיפול עצמו. ההבנה שהרופאים הם בני אדם שמבינים אותנו ומקבלים אותנו במלואנו היא משהו ששווה לשמר ולהזכיר לעצמנו שוב ושוב.
אז אם אתם מרגישים קצת כאובים או אבודים - אל תהססו לפנות לרופא המשפחה שלכם. אתם עשויים לגלות שם תשובות שלא ידעתם שחיפשתם!