אבל מה עם כל השאר?

אני יושב עכשיו באמצע הלילה, עייף ומחפש את המילים שיתארו את מה שאני מרגיש. תמיד היה לי דיאלוג פנימי עם עצמי על מספרות. יש משהו קסום במספרים, איך הם יכולים לייצג כל כך הרבה דברים מחיים שלמים עד מושגים מופשטים.

בעיקר אני תוהה אם המספרים באמת קובעים את הערך שלי. אני מתכוון, יש משהו בלהיות מספר אחד בעבודה או במספרים בבנק שגורם לי להרגיש יותר טוב עם עצמי. אבל מה עם כל השאר? המספרים לא יכולים למדוד את הכישרון שלי, את החוויות שלי או את האהבה שאני נותן ומקבל. אני לא אוהב את הרעיון הזה שצריך לדרג הכל במספרים, כי הרבה פעמים זה מרגיש שטחי.

אני תוהה אם אי פעם נצליח למצוא דרך למדוד דברים שחשובים באמת, כמו אושר או חברות. אולי אני רק עייף וזו מחשבה שנייה על כל העניין הזה, אבל זה מרגיש לי חשוב.