מה אם הספרים האלה בעצם מלמדים אותי משהו על עצמי?

אני יושבת פה באמצע הלילה, עייפה אבל לא מצליחה לישון. כל המחשבות על הספרים שאני קוראת מתערבבות לי בראש. כמה פעמים יצא לי להתחיל ספר ולהרגיש שהוא לא בדיוק בשבילי, אבל דווקא היה לי קשה להניח אותו. מה אם הספרים האלה בעצם מלמדים אותי משהו על עצמי? על מה אני אוהבת, מה מדבר אליי ומה לא?

אני תוהה אם אני מוותרת על ספרים מהר מדי, או שזו פשוט האמת - לא כל סיפור מתאים לכל אחת מאיתנו. יש ספרים שאני מתחברת אליהם בשנייה, ויש כאלה שנדמה לי שלעולם לא אשלים. איך אפשר לדעת מה שווה להמשיך? זה כמו מערכות יחסים - לפעמים יש חיבור מיידי ולפעמים זה לוקח זמן, אבל האם אני באמת מוכנה להשקיע את הזמן הזה?

מוזר כמה ספרים יכולים לשקף את מה שאני חווה, ממש כאילו הם יודעים מה מתרחש אצלי בראש. מה אתן חושבות על זה?