לפני שבועיים עברתי דירה. הקופסאות נערמו בכל פינה, הכיסאות היו ערוכים כמו לוח שחמט, והרגשתי כמו שחקן בתסריט של סרט על מעבר דירה - לגרור את עצמי, עייפות שבחיים לא חוויתי ונוסטלגיה שמשתלטת על הכול. כל קרטון שנפתח העלה זיכרונות מימי התיכון ועד לתקופת הילדות.
נתקלתי בציורים שלי מהגן, במכתבים שהחלפנו במהלך השירות הצבאי ואפילו בעכברים חשמליים ישנים ששמרנו ל"יום סגריר". כשפתחנו את הקרטון האחרון אני זוכר שאמרתי לעצמי: "וואו, כמה דברים אנחנו אוגרים בחיים", אבל זה היה הרבה יותר מזה. אלו היו רגעים.
כשעמדנו בשעות הקטנות של הלילה ומרחנו צבע חדש בקירות החדשים שלנו - הרגש היה גואה בי. כאן אנחנו ניצור בית חדש; מקום שבו נצחוק ונעבור סערות ביחד. כל שכבת צבע היא כאילו עוד פרק בסיפור שלנו.
אני רוצה לשתף טיפ קטן שלמדתי במהלך ההובלה הזו: אל תזלזלו בשימור הדברים באמת חשובים לכם במהלך המעבר! בין אם מדובר בפריטים רגשיים או בזכרונות שלא מחולקים עם אף אחד אחר - הם צריכים להיות מגוננים כמו הבנק שלכם ממשאת הנפש שלכם.
אם אתם מתכננים לעבור בקרוב, עצרו לרגע לפני שאתם מכניסים הכל לקופסה וחשבו מה באמת יש חשיבות עבורכם. לפעמים די במכתב ישן או בתמונה כדי להזכיר לנו מי אנחנו ומה הדרך שעברנו עד כה.
מעבר דירה הוא דרך מצוינת לא רק למיין חפצים פיזיים אלא גם למיין תחושות וזיכרונות - ולבסוף למצוא מחדש איזו משמעות אמיתית לחייכם ועם מי אתם רוצים לחלוק אותה.
אז אחרי שבועיים הדלתות כבר נסגרות מאחורינו עם פחות צלילים והרבה יותר חיוכים ושיחות קלילות סביב השולחן החדש שלנו. מאחל לכל אחד שיעבור את החוויה הזו בצורה המלאה ביותר שלה!
ואז על