לאחרונה, הלכתי למספרה שכוחת אל ברחוב צדדי בתל אביב. זה היה יום קיץ חם, כשיצאתי מהבית עם מחשבות כבדות על ראיונות עבודה שמבצבצים לפתע באופק שלי. בשלב מסוים בדרך, הרגשתי שהשיער שלי זקוק ל-renewal ובאופן כללי גם אני.
נכנסתי פנימה והרגשתי כאילו נכנסתי לעולם אחר. האור שהיה שם, הניחוחות של חומרי השיער והצלילים של מספריים עובדים מילאו את החלל בתחושת חמימות ואמינות. המראה ממש לא היה יוקרתי או מעוצב מדי - פשוט מקום קטן עם כמה כיסאות ושני ספרים ששוחחו ביניהם לגבי הלקוחות הקודמים.
יש משהו מאוד מיוחד בשיחה עם הספרית במהלך התהליך. היא שאלה אותי שאלות שלא ציפיתי להן: "איך אתה מרגיש היום?" "מה מביא אותך לכאן?" בעבודתה היא לא רק חתכה שערות אלא גם עזרה לי לקצץ את הכאב והגאווה שהיו לי בימים האחרונים.
כשעשינו הפסקת סלסולים באמצע העבודה שלה, גיליתי שהיא עצמה הייתה פעם בלחץ עצום לפני ריאיון לפסטיבל גדול בו משתתפים יוצרים צעירים. לשמוע ממנה סיפורים על הדרך שלה העביר לי תחושה של נירוונה קטנה; כולנו נמצאים בדרך שלנו ולא משנה היכן אנחנו עומדים ברגע הזה.
לקראת הסוף, כשאחזתי במפרט החדש שלי ביד ומבטי פגש את ההשתקפות החדשה במראה - פתאום חשבתי לעצמי שאין מדובר סתם בתספורת חדשה אלא בחידוש אמיתי שאני צריך בחיי האישיים ובדרך בה אני תופס את עצמי.
אז טיפ קטן לכל אחד מכם: כשאתם הולכים למסור שלכם לחוויה הזאת - עשו זאת מתוך פתיחות ולב רחבה. זה יכול להיות הרבה יותר מסתם שינוי מראה; זה יכול להיות רגע שמזכיר לכם לקחת נשימה ולהתחיל מחדש בכל התחומים שאולי הרגשתם שאתם מתגלגלים בהם למטה.
בסופו של דבר, זו לא רק המספרה - זו דרך לעשות שינוי חיובי ולצמוח מתוך עצמכם.
ואז על