עברתי דירה לא מזמן, וכמו כולם - זה היה בתהליך הכנה ארוך ומייגע. קופסאות בכל פינה בבית, שמשתלטות על כל שולי החיים שלי. אני זוכרת את הרגע שבו התיישבתי על הרצפה לאחר יום שלם של עבודה והתחלתי למיין את הדברים שאני לוקחת איתי לעתיד. אז פתאום הגיעה המחשבה: מה באמת חשוב לי?
המובילים הגיעו בזמנים שנקבעו, עם חיוכים רחבים ואנרגיה גבוהה, ממש כמו נציגים של חברת "שמש", מכיוון שזה בדיוק מה שהיה צריך ביום כזה. בתחילה, הייתי מתוחה - הרי מדובר בדברים שלי! אך תוך זמן קצר הבנתי שאני יכולה לסמוך עליהם ולא חייבת להחזיק את הדאגות לבד.
במהלך ההובלה הם הקשיבו לפסקול חיי שהפעילו ניסיונות קטנים ליצור קשר עם הדברים העומדים מולם. כל פעם ששמעתי אותם מדברים או צוחקים ביניהם, הרגשתי איזושהי חמימות בלב. לרגעים נדמים היו כמשפחה מורחבת שתמיד חלמתי עליה, זרועות רכות שמעניקות תחושת בטחון גם בתוך הכאוס.
ברקע כל השינויים האלה עמד לי טיפ חשוב שנתקלתי בו במהלך הדרך: אל תדאג לדברים שאולי יישברו או ילכו לאיבוד; לעיתים דווקא במצבים כאלה מתגלים דברים חדשים שאנחנו קצת שוכחים מהם ובייחוד האנשים סביבנו - אין דבר יותר משמעותי מאשר החיבור לתהליך ולהנאה שלו.
בסופו של יום עברנו דירה כמו לידה מחדש: פריטים שבורים הפכו למשמעותיים כי הם מספרים סיפור; אנשי מקצוע זרים הפכו לחלק משפחה בדרך כלל לא צפויה אבל מיוחדת במינה. בסוף הלילה כשכל הקופסאות כבר היו ריקות וכולנו היינו עייפים אך מרוצים - הבנתי שאף מעבר אינו רק שינוי מקום מגונן אלא מסע לגילוי עצמי חדש.
אז אם אתם עומדים בפני מעבר בקרוב ועליכם לבחור מובילים - פשוט תמסרו להם את האמונה שלכם בתהליך ואת הכוונה לעשות אותו באהבה; לפעמים המסע עצמו הוא זה שמלמד אותנו הכי הרבה על עצמנו ועל מי אנחנו באמת רוצים להיות.
ואז על