לאחרונה חוויתי חוויה שהזכירה לי עד כמה החיים מלאים בהפתעות, ולא תמיד מדובר בהפתעות חיוביות. מצאתי את עצמי במהלך טיול משפחתי בצפון, כל הילדודים מסביב מצחקקים ונהנים, ואני מרגיש כאילו אני בכמה סרטים במקביל. התוכנית הייתה פשוטה: לנסוע לטבע, לנשום אוויר צח ולהתנתק מהשגרה.
אבל כידוע - חיים הם לא תמיד מתוכננים כמו שנרצה. אחרי עצירה קצרצרה לצלם מזכרות במעלה הר תל-דוד, הגענו לרגע המרגש שבו האוטו שלנו החליט שהוא פשוט מסיים את החוזה עם העולם הזה. הכל קרה כל כך מהר: פוף! רכב תקוע באמצע שום מקום, רחוק מכל שירות גראר אפשרי.
בשנייה הראשונה השתלט עליי פחד. איך נחזור הביתה? מה נעשה עכשיו? הילדים כבר התחילו לשאול שאלות, הקטנה שלי בעטה ברגליים והגדולה נאנקה על הפסקת הצהריים שלא תגיע. אך אז החלטתי להתמקד במה שאפשר לעשות במקום להיאבק במה שלא ניתן לשנות.
טלפנתי לחברת חילוץ גרר שאמרו שיבואו תוך שעה (ובסוף הגיעו אפילו קצת לפני). בזמן ההמתנה ניצלנו את הזמן לדבר אחד עם השני ולספוג את הנופים שסביבותינו עודדו אותנו לראות אותם מלחתחילה. למדתי באותו רגע שהמאבק שאני עובר לא משנה הרבה אם אני בוחר להביט בו כמשבר או כמומנט של למידה והתחברות משפחתית.
כשסוף סוף הגיע הגורר ועזר לנו להוציא את הרכב מהמצב הלא נעים אליו נקלענו, הרגשתי גם סוג של תודה כלפי המצב הזה - הוא נתן לנו זמן איכות וניסיון חדש שהיה מתוחכם יותר מגיקון פלילי בתערוכה מהפכנית!
אז הטיפ שלי לכל מי שנתקל בחילוץ גרר - קחו נשימה עמוקה ותעשו משהו טוב ממה שאתם עוברים. אולי תוכלו לפתח קשרים חדשים או סתם ליהנות ביחד מאדם חסידי עולם השירותים הטכנולוגיים של היום!
בנוסף לזה - אל תשכחו לבדוק שמערכת החשמל שלכם עובדת כמו שצריך לפני יציאה למסלול הבא… 😊
ואז על