ביום שישי אחד, טיילתי בתל אביב ונתקלתי בבית קפה קטן בשם "חלומות וקפה". המקום היה מלא באווירה נוסטלגית, עם תמונות משנות ה-60 ומוזיקה רכה ברקע. כשישבתי ליד חלון גדול, הזמנתי כוס אספרסו ועוגיית שקדים, בזמן שדיברתי עם זוג קשישים שישבו לידי, שסיפרו לי על הכרותם לפני חמישה עשורים באותו מקום.
אחת מהם חלקה איתי תובנה יפה: "קפה הוא כמו חיים - לפעמים הוא מר ולפעמים מתוק, אבל תמיד צריך לקחת אותו בכיף." זה הזכיר לי שחשוב להיות פתוחים לדיאלוג עם הסביבה, כי זה יכול לחשוף אותנו לרעיונות חדשים ולהעשיר את חוויותינו. בסופו של יום, יצאתי משם מלא באנרגיה ורעיונות חדשים.
ואז על