לפני כמה חודשים, אחרי שתחושת עייפות בלתי נעלית ליוותה אותי זמן רב, החלטתי שאני לא יכולה יותר. רציתי להבין מה קורה עם הגוף שלי. קבעתי תור לרופא המשפחה שלי, ד"ר מיכאל, אדם שתמיד היה לי איתו קשר אישי ונעים. הוא הכיר אותי ואת משפחתי כבר שנים רבות ומעולם לא התבייש לשאול גם שאלות על החיים שלי מעבר לתסמינים הפיזיים.
ביום ההוא כשהגעתי אל המרפאה, הרגשתי כמו אחרון החולים שמגיע בתחושת תסכול. אלא שאחרי שיחה קצרה עם מיכאל ועם הסבלנות הבלתי נגמרת שלו לשמוע אותי מתלוננת ולהביע חששות - משהו קרה בתוכי. הוא הקדיש לי את כל תשומת הלב שלו ועזר לי לפרק את הערימות של הדאגות שהצטרפו אחת על השנייה.
באופן בלתי צפוי שיחה פשוטה הזו פתחה בפניי את השער להבנה שאין זה רק עניין פיזי אלא גם רגשי. בסופו של דבר ייתכן שהדבר הכי חשוב ברפואת משפחה הוא הקשר האנושי - לדעת שיש מישהו שם לצדי שנוגע בבעיות מחיי היומיום ולא רק במחלות.
טיפ קטן שאני רוצה לחלוק: כשאתם הולכים לבדוק משהו בריאותי - הגיעו מוכנים! רשמו לעצמכם שאלות והרגשות שלא נותנים לכם מנוחה לפני הביקור אצל הרופא שלכם. אתם עשויים להיות המופתעים מהכוח של השיחה וכמה היא יכולה לעזור לכם להרגיש הרבה יותר טוב.
אני יוצאת מהמרפאה לאחר שיחת נפש מלאת תובנות וזכרון לכך שבריאות היא לא רק מצב הגוף אלא גם מצב הנפש שלנו ואיזה אוצר זה שיש לנו רופאי משפחה שבאמת אכפת להם מאיתנו ומכל הבחינות הללו בחיים שלנו.
ואז על