היום לקחתי מונית הביתה אחרי יום ארוך. תמיד אני מתלבט אם לשים אוזניות ולשקוע במוזיקה שלי או סתם לשוחח עם הנהג. מצד אחד, אני אוהב להיות בתוך העולם שלי, אבל מצד שני, יש משהו מיוחד בשיחות עם אנשים זרים. לפעמים אני שומע סיפורים מדהימים או תובנות על החיים.
הנהג הלילה היה אדם מבוגר, עם טון רגוע, והוא התחיל לספר על איך הוא עבד שנים בתור נהג ובמהלך השנים פגש המון אנשים. זה גרם לי לחשוב על הקשרים המוזרים שאנחנו עושים בחיים - אנשים שאנחנו פוגשים לרגע, אבל הם משאירים חותם. אז הלילה החלטתי לא לשים אוזניות, אלא להקשיב ולהתעניין. לא יודע אם זה היה בגלל העייפות או כי באמת רציתי חיבור אנושי, אבל זה עשה לי טוב.
בכלל, לפעמים אני תוהה אם אני צריך לשמור את עצמי בבועה שלי או לפתוח קצת יותר לעולם.
ואז על