לפני כמה חודשים, החלטתי להצטרף לסדנת מוסיקה ואומניות במרכז קטן ונעים בצפון הארץ. ההחלטה הזו התבררה כאחת הטובות שעשיתי לאחרונה. תמיד הייתי בצד המאזין, אבל הפעם רציתי להיות חלק מהחוויה. ביום הראשון נכנסתי עם רגשות מעורבים - התרגשות ופחד. פגשתי אנשים מגוונים, צעירים ומבוגרים, מנוסים וחדשים, והיה זה כמו לחזור הביתה. במהלך השבוע, למדנו טכניקות לניגון ויצרנו שירים בקבוצות קטנות. רגע קסום התרחש כשישבתי עם שניים אחרים סביב פסנתר, שיתפנו חוויות והתחלנו לפתח מנגינה שהפכה ליותר מסתם מתודה - היא גילמה את הכאב והשמחה שלנו. הבנתי שכל אחד מאיתנו הוא כמו כלי נגינה, ולעיתים אנו זקוקים לליווי כדי להוציא את הצלילים המסתתרים בנו. אחרי עבודה משותפת, הבנתי ששיתוף פעולה כזה הוא הרבה יותר משמעותי מכל תוצאה. כיום, אני מרגיש שהתהליך שינה אותי. טיפ קטן: אם אתם מתלבטים, פשוט תצטרפו! תגלו צדדים חדשים בעצמכם ותתחברו עם אחרים בצורה עמוקה. הקסם טמון בשיתוף וביצירה משותפת.
