עליתי על המושב שליד ההגה, תחושת ההתלהבות גואה בתוכי. זה היה לקראת סוף הקיץ, יום חם במיוחד, ואני הייתי בדרכי לשיעור נהיגה נוסף. אני זוכרת את הפעם הראשונה שנסעתי בכוחות עצמי. הלב שלי טס כמו מחוגה, כל פנייה הייתה אתגר וכל רמזור הזכיר לי עד כמה זו אחריות גדולה.
המדריך שלי היה איש מיוחד בשם דוד. הוא היה אדם בשנות ה-60 לחייו עם קשיים משלו אבל תמיד ידע להוציא ממני את הכי טוב שלי. היו רגעים שבהם הייתי מתוחה וגבהו אצלי הספקות - "אולי אני לא מוכנה לנהוג? אולי זה גדול עליי?". דוד היה מסתכל בעיניי ואומר: "את יודעת מה חשוב? האמונה בעצמך. כשאת מאמינה שאת יכולה, את גם תצליחי". המשפט הזה נשאר איתי הרבה אחרי שהשיעורים נגמרו.
באחד השיעורים לפני המבחן המעשי, התמקמנו בחניון ציבורי ריק לרגע של ביטחון. "לפעמים צריך לעצור ולנשום", הוא אמר לי והציע שאני אהיה זו שמובילה למקום שבו נשתה קפה קטן לאחר שיעור הנהיגה שלנו. ברגע שאחזתי בהגה ויצאתי אל הכביש, דחף אותי להגביר ביטחון - ובדיוק אז למדתי שאפשר להיות גם חופשיות וגם אחראיות באותו הזמן.
והטיפ שלי בשבילכם? אל תסתירו פחדים או ספקות כשאתם לומדים לנהוג. דברו עליהם עם המורה שלכם, עם חברים או אפילו עם עצמכם לפני שאתם יוצאים לדרך חדשה. כל אחד מאיתנו עובר דרך חלקלקה לפעמים בנתיב החיים וזה בסדר לבקש עזרה ולחלוק רגשות.
אז פעמים רבות חשבתי ששיעורי הנהיגה הם סך הכל עבודה מול בוחן ומערכת מבחנים משעממת; אבל בעצם מדובר במסע מופלא של גילוי עצמי ושל צמיחה האישית לאור האתגרים שאנחנו נכנסים אליהם בכבוד ובאהבה לעצמנו.
אם אתם בשלבים הללו עכשיו - פשוט תאמינו בעצמכם ותצאו לדרך!