לאורך השנים, בריכות שחייה הפכו עבורי לבית שני. אני זוכר את הקיץ ההוא, כשישבתי עם משפחה וחברים ליד הבריכה שלנו בכפר. השמש זרחה בעוז, והמוזיקה נשמעה ברקע כמו סימפוניה של רגעים בלתי נשכחים. הילדים קפצו בעונג למים בצהלה, כל אחד מהם מתחרה מי יטבול ראשון. זה היה הרגע שבו הבנתי שבריכה היא הרבה יותר ממים ומסגרת - זו הזדמנות להתחבר.
אחרי שנים של עבודה ותכנוני בית ספר אינסופיים לילדים, מצאנו את עצמנו באחד מהימים החמים של אוגוסט מחליטים לקחת פסק זמן. עשינו מסיבת ברביקיו קטנה עם חברים קרובים והחלטנו להוסיף גם פעילות בבחינת “קפיצה לבריכה”. צללתי למים הקרירים וגיליתי שניתוק משגרת היום-יום יכול להיות מרענן כמו המים עצמם.
מה שהכי אהבתי ביום הזה היה לא רק המשחק במים אלא השיחות שלצידן: סיפורים על החיים, על החלומות ועל החששות שלנו כהורים וכאנשים פשוטים שמחפשים הנאה ולו מתוך הדברים הקטנים ביותר. תוך כדי קוף על מגלשה או טבילת רגליים במימיה הצלולים- שמתי לב כיצד אנשים סביבי נפתחים ונעשים קרובים יותר.
טיפ קטן שלי לכל מי שיש לו גישה לבריכת שחייה: הקדישו כמה רגעים בכל פעם לרגע של שקט בתוך המולה הזאת - בין קפיצה לקפיצה תפסו לכם את הזמן לעצור ולנשום שניות ספורות לפני שאתם שוב נכנסים לעולם הדינמי שסביבכם. הגיג אחד או מחשבה חיובית יכולים לשדרג את החוויה כולה.
בסופו של דבר, הבריכה היא הרבה יותר מאשר מקום לשחות בו; היא מאפשרת לנו לחבור מחדש ולהתחבר עם העולם ועם עצמנו בדרך הכי משוחררת שיש - דרך משחק ומוזיקה וקצת מים שיעזבו אותנו קלילים ונושמים.
אז בפעם הבאה שאתם נמצאים בבריכה - אל תשכחו להסתכל סביבכם ולהעריך את האנשים ואת הרגעים הקטנים שיוצרים חיים גדולים.
