לפני כמה חודשים עברתי לדירה חדשה. לא סתם דירה, אלא כזו שעליה חלמתי זמן רב. כשהשמועה על ההובלה התפשטה בין החברים והמשפחה, התחילו לזרום טלפונים עם הצעות לעזרה. "אנחנו כאן בשבילך!" הם אמרו בהתלהבות. אין ספק שזו הייתה הזדמנות מצוינת לחדד את הקשרים ובאותה הזדמנות גם להרגיש באמת את התמיכה של האנשים שסביבי.
ביום שאחרי ההובלה מיהרנו להתחיל למיין ולסדר את כל הדברים במקום החדש. מה שנראה בעיני רובנו כמו עבודה מפרכת הפך למסיבת פאזל של ממש! חברים שלי קיבלו תפקידים - אחד אחראי לסידור הסלון עם כל הסטים של הספרים והאחר לבנות רהיטים (והאמת? היה פה גם קצת בלגן). ובין לבין, תמיד נמצאה פאוזה לשיחות שמזכירות לנו כמה חשוב פשוט להיות יחד.
מה שכיווץ לי את הלב באותו יום זו הייתה התחושה שזה לא רק מעבר מקום מגורים; זה מעבר פרק בחיים. פתאום הסתכלתי על שוברים אחרונים שהרכיבו את הבית הזה: זיכרונות מחופשות משפחתיות, חברויות ישנות שהתפתחותן לא ציפינו אליהן ודמעות ששמרנו בצד בזמן שחיכינו לרגע הנכון.
אם יש משהו שאני יכול להעביר ממך לאחרים לפני המעבר הבא שלכם הוא לחשוב מראש - תכננתם היטב להוביל הכל? תפגשו ולא תשאירו בעיות קטנות כמו "איך נעלה את השידה הכבדה הזו?" ברגע האחרון. עשיתי טעות כזו פעם אחת וזה היה כאב ראש אמיתי… איפשהו באמצע הדרך פיתחנו גישה יצירתית: קחי כמה צעיפים ותשימי על השידה כדי שלא יתחכך ברצפה ויסתפק בלקבל חתיכה מהטיח!
כשאני חושבת על הרגע הזה עכשיו אני מבינה שכל המאמץ שעשינו בהרכבה ופירוק רהיטים היה חלק משמעותי מהמקום החדש שלנו, ממש כמו השירותי הובלות עצמם אלא הרבה יותר אישי ואנושי.
אז אם אתם מתכננים לעבור בקרוב - קחו נשימה עמוקה. תזכרו לפעמים המושג 'להוביל' אינו מדובר רק בפריט חומרי, אלא באנשי קשר ובזמן איכות שמשתף אותנו עם אהובים וקרובים בשינוי הזה שאנחנו יוצרים לעצמנו.