היום אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שהייתה לי לאחרונה, ושגרמה לי להעריך עוד יותר את הקסם של הקפה. זה קרה ביום שישי, כשיצאתי לבלות עם חברים באחת מהמסעדות המפורסמות בעיר. יש משהו במוצאי השבוע הזה, כמו אווירה מיוחדת שמחכה רק לנו.
כשהגענו למקום, כל אחד הזמין את מה שהוא אוהב: כמה לקחו אספרסו מרוכז וחזק, אחרים הזמינו קפוצ'ינו מוקצף יפה ומושלם. אני בחרתי באמריקנו פשוט, כי לפעמים הפשטות היא הדרך הכי טובה ליהנות מהמובן מאילו של החיים.
כשהקפה הגיע והשיחה התגלגלה בין החברים שלי הסתכלתי על כוס הקפה שלי והתחלתי לשקוע בהרהורים. אין ספק שבשבילי קפה הוא הרבה יותר ממשקה - הוא זיכרונות מתוקים מתקופות שונות בחיים שלי. זוכר איך בילדות הייתי יושב עם סבא שלי במרפסת? הוא היה מכין לעצמו כוס קפה שחור ולעולם לא היה שוכח לתת לי טיפה לתוך הכוס של השוקולוד החם שלי.
מאז ועד היום נותר בי אותו טעם מתוק ועשיר שאחז בכל לגימה של קפה שמזכיר עבר קסום ולא שכיח. דווקא כשאני עובר מול בית קפה קטן או רואה אנשים מתאספים סביב שולחן עם כוסות יד ביד ותובנות נישאות באוויר - אני מבין שקצת כמו סבא שלי, גם אנחנו יוצרים רגעים שאין להם תחליף.
טיפ קטן שאני רוצה לחלוק איתכם: תנסו פעם לקחת לעצמכם פסק זמן מהיום-יום עם כוס קפה במקום שקט - מופרד מהמולה שסביבה. פשוט תהיו שם לרגע ביחד עם עצמכם ותקשיבו למחשבות שלכם.
אז בפעם הבאה שאתם הולכים לבית קפה או מכינים לכם קפיצה לעבודה בבוקר בבית - עשו לעצמכם טובה ואל תשכחו להרגיש כל לגימה וליצור מקום לזכרונות חדשים שיכולים להתפתח right under your nose!