יש משהו קסום בספרייה, במיוחד כשאתה נכנס אליה עם תיק ריק ופנים פתוחות לגלות עולמות חדשים. לפני כמה ימים, החלטתי להיכנס לספרייה העירונית שלי אחרי הרבה זמן שלא הייתי שם. היו לי זיכרונות ילדות חמים מהשעות הארוכות שחלפתי בין המדפים, מחפש ספרים שהובילו אותי לעולמות רחוקים.
כשהתקרבתי למקום, הרגשתי את התרגשות המוכר בעורף שלי. המדרגות העולות אל הספרייה היו כמו שער שמוביל להרפתקה חדשה. וכך עשיתי את הצעד הראשון - נכנסתי פנימה והחושך והמעטפות של הספרים נשיבו אותי אחורה בזמן.
בחרתי לרדת לשטח שכולו מלא בספרי ילדים ונוער, ושם מצאתי את עצמי תוהה אם יש לילדים של היום את אותה תחושת ייחוד שעוטפת אותך כשאתה פותח ספר חדש ולא יודע לאן הוא יקח אותך. חיפשתי ספר שכבר קראתי בילדותי - “הרוח בערבי הנחל”. האמת היא שאפילו לא ידעתי למה חיכיתי כל כך - להציץ בתמונות או לשוב לחלומות שהיו לי אז?
בסוף מצאתי אותו! הוצאתי אותו מהמדף והסערת רגשות הייתה מיידית - הביטוי הראשון היה חיוך גדול על פניי. מתוך הבחירה הפשוטה הזאת נזכרתי כיצד כל ספר שאני קורא בעצם מלמד אותי משהו חדש; זה יכול להיות דרך חיים או סיפור אישי אחר שמתמצק בו בכל דף ודף.
לכל אחד מאיתנו יש גם הזכות לחקור ולהשתעשע עם רעיונות חדשים. הטיפ שלי הוא לא לפחד לנסות דברים שונים שבגרסאות מסוימות אולי יכולים להיראות "מחוץ לקופסה". לפעמים פשוט צריך לבחור באותו ספר שנראה לנו פחות מוכר ולהתמסר לו במלואו.
אז בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם בדרכיכם לבית הקפה או לטייל בשדרה המרכזית, עצרו רגע וסעו לספרייה הקרובה שלכם - שם תמצאו לא רק מילים אלא גם חברויות חדשות ומחשבות שמעולם לא חשבתם שיש לכם.