לפני כמה שנים הייתי בדיוק במקום שבו אתם אולי נמצאים עכשיו - מתחיל את השנה עם ערמה של ספרי לימוד שמביטה בי בעיניים ריקות. זוכרים את התחושה הזו כשהייתם צריכים להתחיל לחקור כל מיני נושאים שלא התלהבתם מהם? אני זוכר שהספרים שלי היו פשוט מתוסכלים כמוני.
אז כן, הגעתי לשיעור הראשון בשיעורי מתמטיקה, והספר היה פתאום כאילו הפך להיות חבר אמיתי. גיליתי שאפשר להסתכל על מספרים כמו על חידות שצריך לפתור, ולא סתם לעשות משימות מתוך חובה. חוויית הלימוד בצד הספר הייתה קרובה לליבי יותר משנה אחרי שנה. הרעיון להבין ולא רק לזכור צץ במוחי כמו מנורת ידע שהדליק לי דברים שרציתי לדעת.
ומאחורי כל דף על תיאוריה מסובכת הייתה סיפור קטן - סיפורים של אנשים שנלחמו כדי להגיע לפתרונות או ניסויים שנעשו בנושא שלנו - וזה החזיק אותי בכיסאות למידה בזמן שהשינה הייתה קוראת לי לנטוש את כל השיחות המרתקות האלה בין המילים.
הטיפ שלי לכם? אל תראו בספרי הלימוד שלכם רק כחלופה קשה לשעות פנאי - הם יכולים להיות גשר לכל כך הרבה רעיונות ומקומות חדשים אם רק תוכלו לתת להם הזדמנות! קחו שעה בשבוע, פתחו בפרק רנדומלי ולכו בעקבות הסקרנות שלכם; מי יודע מה תגלה שם? עולם חדש יכול להתגלות מול עיניכם ואתם לא ידעתם אפילו שזה מה שחיכיתם לו!
לסיום - תודה למורים ולמורות שלא וויתרו עלינו לאורך הדרך ואפילו החלישו לנו עדינות חדשה באוויר כשלא התייאשנו לסיים עוד פרק ופסוק בלתי נגמר. עליכם נבנה מקום טוב יותר בעתיד!
מחכה לשמוע מכם, איך אתם מסתדרים עם ספרי הלימוד שלכם?