לא מזמן יצאתי עם חברים למסעדה חדשה שנפתחה בעיר, "הספרייה". כבר מהכניסה הרגשתי כאילו נכנסתי למקום אחר לחלוטין. המקום מעוצב בהרמוניה יוצאת דופן - מדפים מלאים בספרים ישנים, נרות ריחניים שמוסיפים לאווירה החמה והביתית, ושולחנות מע wood שגורמים לך להרגיש בנוח.
כשהמלצרית הגישה לנו את התפריט, זה היה כמו לפתוח ספר טוב. כל מנה הייתה סיפור בפני עצמה. היינו חבורה של חמישה אנשים וכל אחד הזמין משהו אחר, כדי שאפשר יהיה להתנסות בכמה שיותר טעמים. אני הלכתי על מנת הסלט הפתוחה עם הגבינות הצאן והפירות היבשים - השילוב פשוט לקח אותי למסע בתוך טעמים שלא הכרתי עד כה.
אבל מה שהדהים אותי באמת היה האוכל עצמו: כל ביס היה כתוב בטעם ובאהבה, כאילו השף החליט לספר סיפור מתוך הנשמה שלו. הסלט שלי לא רק שענה לציפיות מבחינת טעמיו; הוא עורר בי זיכרונות מימים עברו - אמא שלי הייתה מכינה סלט דומה במיוחד בארוחות משפחתיות ואיכשהו בכל פעם הטעם שלה ימיד אותי בחלום מרגש.
באמצע הערב התחילו לדבר על המנות העיקריות - כולם היו עסוקים בשיחות על החיים ובעיקר באיך אוכל יכול לחבר בין אנשים. ולא רק זה; גם בין תקופות וזכרונות. הבית שהוזכר שוב ושוב לא במקרה - האנשים סביב השולחן חוו יחד כל נגיסה ונגיסה, כאילו נכתבו מחדש פרקים בחיים שלנו.
לקראת סוף הארוחה, כשהשמש שקעה והאורות התחילו לזרוח מסביבנו, המלצרית הגישה לנו קינוחים קטנים והמזל כבר חייב אותנו לבחור את הקינוח של היום - פנקוטה תוצרת בית עם פירות יער טריים מצדדים בהדרגתיות במעגל כשכולם מתבקשים לקחת ביס קטן ולשתף חוויות מהקיץ האחרון.
אז אם אתם מחפשים מקום שבו תוכלו להתחבר עם עצמכם ועם אחרים דרך אוכל נפלא ומילים שעוד יחכו להיות כתובות בעתיד - אל תפספסו את המסעדה הזו! בתחום הקולינרי אפשר למצוא הרבה יותר מאוכל; אפשר למצוא אהבה וחיבור פנימי ואם תשאלו אותי - זו המנטרה של החיים העירוניים בת זמננו!
והטיפ שלי? תמיד קחו איתכם כמה חברים קרובים למשחק הזה של גילוי טעמים ומשמעות - אין דבר משמח יותר מלחלוק רגעים כאלה יחד!