אני זוכר את הרגע הזה, כשעמדתי מול המראה אחרי כמה חודשים של כאבים בלתי נגמרים. כל תנועה הייתה ממש מלחמה, וכל בוקר התחיל עם תחושת דחף לוויתור. לקח לי זמן להבין שאי אפשר להיאבק בזה לבד ושהגיע הזמן לבקש עזרה. חיפשתי פתרונות ותגליות שונות, עד שהגעתי לפיזיותרפיה.
זכיתי לפגוש פיזיותרפיסטית מדהימה בשם יעל. לא רק שהיא מקצוענית אמיתית בתחום שלה, אלא גם בן אדם שמבין מה זה אומר לסבול מכאב. היא קיבלה אותי בחום ובמקצועיות והתחילה להסביר לי על הגוף שלי, על השרירים שמכאיבים לי ואיך לעבוד איתם ולא נגדهم. בעבודה משותפת החלטנו לטפל בכאב שלא התמודדתי איתו בצורה נכונה כל השנים - הכאב שבא ממקום רגיש מאוד רגשית וגם פיזית.
עם הזמן למדתי שזה יותר מסתם טיפול בגוף; זה היה מסע ללמוד מחדש לאהוב את עצמי ואת הגוף שלי. יעל גרמה לי להבין שכאב הוא לא רק מגבלה אלא גם הזדמנות לצמיחה ולמידה על הגבולות שלי ועל מה שאני מסוגל להתמודד איתו.
טיפ קטן שיש לי למי שעובר את החוויה הזו: אל תפחדו לשאול שאלות! תשאלו על תרגילים שאתם מבצעים בבית, תהיו פתוחים לגבי מה עובד ומה לא - מדובר בתהליך אישי לכל אחד ואחת מאתנו. ואל תשכחו לחגוג את ההצלחות הקטנות בדרך!
בחודשיים האחרונים הצלחתי לחזור לפעילויות שהקפתי סביבן חיים שלמים: הליכה בטבע, רכיבה על אופניים ואפילו קצת ריקוד בערבי חמישי עם חברים (שמישהו יעצור אותי!). אני מרגיש עכשיו יותר חופשי ומחובר לגוף שלי מאי פעם. אם יש משהו שלמדתי מכל החוויות האלו זה שכשהגוף מתחדש - גם הנשמה מתחדשת יחד איתו.
אז אם אתם חוששים להתחיל מסלול עם פיזיותרפיה או שאתם כבר באמצע הדרך ולכם קשה - תדעו שזה בסדר להרגיש חשש או אי ודאות; זה חלק מהתהליך האנושי שלנו! חיפוש אחר הבריאות הוא חיפוש חשוב ומשמעותי - אל תתייאשו!
