אני זוכרת את היום שבו החלטתי להירשם לחוג עם הבן שלי. הוא היה אז בן שש, מלא סקרנות ואנרגיה שלא נגמרת. כל כף יד שלו חיפשה לגלות משהו חדש, אבל לא היה לי מושג איזה רעיון יש לו לגבי מה מעניין אותו באמת. ניסיתי מספר חוגים - כדורסל, ריקוד, אפילו חוג ציור - אבל נדמה היה שכל מקום שנכנסנו אליו רק גרם לו להרגיש קצת יותר אבוד ולא מועצם.
יום אחד, בעודי מחפשת עוד אפשרויות ברשת, נפלתי על חוג אומנות בקהילה המקומית. זה היה נשמע כמו משהו אחר וחדשני - כזה שמעודד יצירתיות ומאפשר לרגש לצאת החוצה דרך האמנות. הלכתי איתו לפגישה ראשונה, והרגשתי שזו ההזדמנות שלנו לגלות יחד משהו מיוחד.
המדריכה הייתה אדם מדהים בעצמו: מלא תשוקה לאומנות ולילדים. היא עזרה לבן שלי לפתוח את העולמות הפנימיים שלו באמצעות צבעים ובדים. אני זוכרת את הרגע שבו הוא צייר פנטזיה בהשראת הסרט המועדף עליו - כמה שמחה היתה על פניו כשסיים את היצירה והראה לנו אותה גאה ונינוחה.
זה פתאום הזכיר לי שהחינוך לא צריך להיות רק בכיתה או בספורט; ילדים צריכים להתנסות מתחומים שונים כדי למצוא מה מדבר אליהם באמת. הילדים שלנו הם עולם שלם של רגשות וחוויות שאנחנו כהורים חייבים לתמוך בהם בשיחה ובבחירות שהם עושים.
אם אתם מתלבטים באיזה חוג לבחור לילדים שלכם - אל תהססו לתת להם לנסות כל מה שיכול להדליק אצלם ניצוץ. היו שם בשבילם לאורך הדרך ותמיד תעודדו אותם לחקור ולהתנסות בכל דבר חדש בלי פחד מכישלון.
וזה גם טיפ קטן ממני: לפני שאתם רושמים אותם למשהו קבוע מדי, כדאי להתחיל בחוגי נסיון או במפגשים חד פעמיים כדי להבין אם זה מתאים להם ושלהם יש רצון אמיתי בזה.
בלב אני יודעת שעשינו נכון בכך שנתנו לבן שלי הזדמנות לשחק עם צבעים ולעוף על כנפי הדמיון שלו… כי זו בדיוק הדרך שבה גילינו יחד את עולם האומנות הנפלא!