אני זוכרת את היום הראשון שלי בספריה העירונית. הייתי בת 12, עם תיק כבד ומלא במחברות שהכין אותי למלחמת המבחנים השבועית בבית הספר. נכנסתי בהיסוס, וריח הדפים החדשים והעץ העשיר שצף באוויר קיבלה אותי בברכות חמות.
באותו הרגע לא הבנתי עד כמה המקום הזה ישפיע עליי. זה היה יותר מאשר אוסף של ספרים - זה היה עולם חדש שעליו מעולם לא דמיינתי. פינה קטנה בין המדפים הפכה להיות הכינוי שלי "הממלכה הסודית", שם יכולתי לשוטט בין עולמות שונים: ספרי מדע בדיוני שהרחיבו לי את הדמיון, רומנים מרגשים שגרמו לי להרגיש בכל מיני צבעים של אהבה ופרידה.
לימים התחיל להתפתח בי רגש עמוק לספרים. אני זוכרת דבר אחד במיוחד: את ההרגשה כשמצאתי ספר שחשף בפניי משהו שלא ידעתי עליו קודם - כמו אורח שמזמין אותך למסיבה סודית רק הוא מתכנן. פתאום כל הסיפורים הקטנים במוח שלי קיבלו מסלול ברור וזוהר.
אבל מה שבעיקר אוהבת בספריות זו התקשורת האנושית - העובדים שם, האוהבים ספרים כמוני, תמיד מוכנים להמליץ על משהו חדש או לחלוק סיפור אישי מהחיים שלהם.
אם אני יכולה לתת טיפ קטן לכל מי שרק מתחיל לגלות את הספריות - אל תהססו להתקרב לעובדים ולשאול שאלות. הם בדרך כלל ידריכו אתכם בדיוק למה שאתם צריכים לחוות ברגע הזה ואולי אפילו יפגישו אתכם עם אנשים אחרים שיש להם תחביבים דומים.
לכן בפעם הבאה שתגיעו לספריה, תסתכלו סביבכם - אולי תמצאו חבר לעתיד או במקרה הכי טוב איזושהי חוויית חיים חדשה שתשנה לכם הכל. אני עצמי מצאתי שם הרבה יותר מסתם ספרים; מצאתי בית שני שבו כל חלום אפשרי ונוגע בראשון בלבד.
אז קדימה! לכו לתור אחרי המסעות שלכם בין המדפים ותראו כמה נפלא יכול להיות חיבור כזה פשוט שהיה סמוי מן העין לאורך זמן רב! ✨