לפני מספר חודשים, מצאתי את עצמי בתקופה מאתגרת. הייתי יושב במשרד שלי, מסתכל על קירות אפורים שלא עשו לי טוב בלב, וחושב איך אני משקף את כל מה שעובר בי. אז החלטתי לקחת הפסקה והצטרפתי לסדנה לכתיבה יוצרת. הכותרת זעקה אלי: “צאו מהקופסה”.
ביום הראשון הסדנה התחילה באווירה נינוחה ומזמינה. כולם התיישבו בכיסאות עגולים, כאילו כדי ליצור מעגל חם שיכלול את כולנו. בהתחלה קצת חששתי לשתף מחשבות אישיות, אבל אז הבנתי שכל אחד מהמדריכים ומהמשתתפים הגיע עם חוויות וכאב שלו - והלב שלי נפתח.
כתבנו על זיכרונות ילדות, חלומות לא ממומשים ופחדים שחתוכים עמוק! פתאום המקום הזה הרגיש כמו מעבדה של רגשות - מקום בו אפשר להוציא החוצה את כל מה ששמרנו לעצמנו שנים רבות. המילים שהטילחתי על הדף כמו מים שנשפכים מכוס מלאה עד גדותיה.
סיפור אחד שייזכר לעד הוא כששיתפתי בכתיבה שלי חוויה קשה שאירעה במשפחה שלי. זה גרם לי להבין כמה כוח יש לשיתוף ולארגון המחשבות דרך הכתיבה; התחושות התמלאו באוויר במקום להצטבר בפנים, ולעיתים זו הדרך הטובה ביותר לרפא פצע.
אז הנה טיפ קטן שאני רוצה לחלוק: אם אתם מרגישים תקועים או רוצים לחקור צדדים חדשים שלכם - תנסו סדנה! זה יכול להיות כתיבה, רישום או אפילו בישול - העיקר שתמצאו מקום שבו אתם מרגישים בטוחים להביא את עצמכם כפי שאתם.
לדעתי, החיים משיקים לא פעם לקוסמות הזו שבסדנאות: האנשים החדשים שנכנסים לחיינו בהפתעה ואופן השיח שממלא אותנו ברגעים קטנים ועדינים של גילוי עצמי ואחר כך הנשמה רק פורחת!
מאותו יום בסדנה ההיא ועד היום אני מבוא למשמעות חדשה במילים ולבטחון פנימי בחיים שלי ואני אפילו כותב כאן עבורכם! לכו אחר הלב ואל תהססו לעשות משהו חדש - לפעמים היקום מחכה לנו מעבר לפינה הכי פחות צפויה.