לפני כמה שנים, כשיצאתי מהצבא, הייתי במצב של חוסר ודאות. ידעתי שאני רוצה משהו שונה, משהו עם ערך ושיש בו גם מקום לגדול ולהתפתח, אבל האקדמיה לא הייתה על הכוונת שלי. רוב החברים שלי הלכו ללמוד לתארים מתקדמים ואני מצאתי את עצמי מכם ונפלט כמו בענק עזוב בחדר קטן.
יום אחד גיליתי מוסד להכשרה מקצועית שמוקדש לעולם הקולינריה. כן, אוכל! אני זוכר את הרגע שבחרתי להירשם - זה היה אחרי סדנת טעימות בעיר העתיקה בירושלים. באותו רגע פשוט הבנתי שאוכל הוא הרבה יותר מסתם דבר צריכה עבורי; זו אמנות שהמכילה בתוכה תרבות, היסטוריה ורגש.
התקבלתי למוסד הזה והתחלתי ללמוד כיצד לבשל בצורה מקצועית ואפילו קצת לבדוק גבולות יצירתיים במטבח. זה היה כמו לנשום אוויר חדש - כל יום למדנו טכניקות חדשות והתנסינו בקולינריה ממקומות שונים בעולם. התגובות של הסובבים אותי גרמו לי להבין עד כמה אוכל מחבר בין אנשים.
דרך הלימודים פגשתי חברים נפלאים שאיתם עשיתי ניסויים בנתחים שונים בבשר ובבלילת שמרים שלא תמיד צלחה (אז אכלנו אותה בכל זאת). השתתפנו בתחרויות קטנות שבהן דחפנו את עצמנו ללצאת מאזור הנוחות וליצור דברים שלא חלמנו שנעשה אי פעם.
המסע הזה נתן לי הבנה עמוקה שאני יכול לעשות שינוי בחיים שלי בעזרת התמחות בתחום שאני אוהב באמת ולא רק ברקע התאורטי היומרני של אוניברסיטה. היום אני שף במסעדה מקומית בזמן שחלק מחברי התמקצעו בתחומים אחרים לחלוטין. מה שרציתי לשתף כאן הוא שזה בסדר לא לצעוד בדרך המוכרת ולעבוד קשה כדי למצוא את הדרך שלך.
אם יש לכם תחביב שאתם אוהבים ואתם חוששים לתת לו הזדמנות כזו או אחרת - אל תהססו! תעשו את הצעד הזה ותראו איך החיים יכולים להשתנות לטובה בכיוונים בלתי צפויים.