לפני כמה חודשים עברתי תקופה לא פשוטה. החיים כאב אבות חריפו לי את התחושות, והתחילו להופיע בי רגשות רעילים - עצב, חוסר תכלית, אפילו כעס על עצמי. חבר טוב שלי הציע לי לפנות לתרפיסטית שהוא מכיר. בתחילה זה היה נראה לי קצת מוזר; מה כבר יכולה שיחה אחת לעשות?
אבל החלטתי לנסות. בפגישה הראשונה נעמדתי מול מראה משקפת: אין ספור מחשבות ורגש שנצברו בתוכי במשך שנים רבות, והוא הצליח לעזור לי להתחיל למיין אותם. היא לא ניסתה לתקן אותי או לשפוט אותי; היא רק הקשיבה.
מה שהכי ריגש אותי היה לראות איך המילים שלי יוצרות עולמות חדשים בתודעה שלי. כל פעם שהשתחררתי ממחשבה ישנה או פחד שמנע ממני להתפתח - אפשרתי לעצמי לקום מחדש.
בתחילת הפגישות הרגשתי כמו ילד קטן שעומד מול עולם חדש ומסובך, אבל ככל שעבר הזמן הבנתי שזה בעצם פרויקט שאני צריך לעבוד עליו באופן עצמאי גם בבית. ההבנה הזו גרמה לי לחפש אחר פעולות קטנות יומיומיות שיעזרו לי להשתפר: לטפח תחביבים ישנים, לצאת להליכות בטבע ולהקדיש זמן לקרובים אליי.
אם הייתי חייב לתת טיפ לכל מי שקורא את הפוסט הזה - אני אומר: אל תתמודדו עם הנטלים לבדכם. פנו למישהו מקצועי שאתם יכולים לסמוך עליו ותנו לו/לה לעזור לכם להיות הגרסה הכי טובה של עצמכם.
אני יודע שהדרך יכולה להיות קשה ומלאה במכשולים, אבל כל צעד קטן הוא ניצחון בפני עצמו ואפשר להשיג הרבה יותר אם אנחנו נותנים לזה סיכוי אמיתי.
אז כשאתם מרגישים לכודים במקום שלכם - זכרו שיש תמיד אור בקצה המנהרה. לפעמים פשוט צריך מישהו שיעזור לנו למצוא אותו שוב.
